אלה דבריו של דוד חיון, איש החינוך בן פתח תקווה, שדמותו מופיעה בהולוגרמה בדגם בית הספר פיק"א המוצג במוזאון. חיון ייסד את בית הספר הפתח תקוואי ושימש כמנהלו מ־1905 ועד 1947. הוא הפך את בית הספר, שביוזמתו החל לפעול על בסיס תוכנית שנתית שיטתית ומדורגת, למרכז חינוכי ורוחני במושבה. טיפולו המסור בשאלות של היגיינה וחינוך גופני לצד החינוך האינטלקטואלי, משך אל בית הספר את רוב ילדי המושבה, שצבאו על פתחיו כדי להתקבל אליו.
התערוכה מבקשת להחיות את תפיסת בית הספר שמעמיד במרכז את התלמיד, שנהנה מיצירה ולומד תוך כדי משחק. מוצגות בה עבודות מלאכת יד מן הארכיון לתולדות פתח תקווה ע"ש עודד ירקוני, בדומה לאלה שהיו חלק מהלימודים בעבר ונוצרו על ידי המורה למלאכת יד ליאורה ברמן, שבילדותי הייתה לי הזכות להיות תלמידתה. לצידן מוצג משחק מחשב, שהמבקרים בתערוכה מוזמנים לשחק בו. בשני המקרים, הן במגע הפיזי עם החפצים ועם החומר עצמו, הן במרחב הווירטואלי, הילדים לומדים תכנון, עקרונות הנדסיים וכדומה תוך כדי יצירה ומשחק.
כך מזמנת התערוכה מרחב שבו המבקרים גם מתבוננים באובייקטים המוצגים ובפרשנות המלווה אותם וגם פועלים ושולטים בערוצי האינטראקציה ביניהם למוצגים.
התבונה הטמונה בעשייה בחומרים עצמם, כפי שזו באה לידי ביטוי באובייקטים המוצגים, מוארת לצד התבונה הטמונה בפעולה במרחב הווירטואלי, שאותו רואים אנשי חינוך כאתגר עכשווי למערכת החינוך בבואה להכשיר את התלמיד לחיים ולעבודה בעתיד.
אוצרת סיגל קהת קרינסקי
