סיפורו של מקום

ביום ג' חנוכה תרס"א (1901) הונח הייסוד לאגודה קאופרטיבית ראשונה בארץ שנקראה "פרדס". מטרת מייסדי האגודה היה להקים מפעל לשיווק תוצרת פרדסיהם ולשיפור תנאי עבודתם ובמיוחד בעבודת האריזה. האגודה החלה לפעול כשבראשה עומדים שמעון רוקח ויהושע שטמפפר. באסיפה נקבעו תקנות האגודה כמו: שם האגודה תקרא בשם "פרדס" וכל עסקי האגודה יתנהלו תחת שם זה. כל המכתבים, ספרי החשבונות והפרוטוקולים יענו בלשון הקודש. יתר התקנות גובשו בהמשך ונוסחו ע"י יחיאל מיכל פינס. למרות חוסר נסיונם של הפרדסנים, הם היו אופטימים לגבי הצלחתם. בשנת תס"ב (1902) גדלה האגודה מ-9 ל-14 חברים ויבול הפרדסים גדל.

חברת "פרדס" שולחת את הפרי הראשון בעזרת האשראי שניתן לה ע"י בנק אפ"ק. התיבות נשלחו להמבורג והדים חיוביים נשמעים בציבור הפרדסנים. אפשרו לכל פרדסן להצטרף לאגודה ע"י הודעה בכתב. פרדסן שזקוק לכסף, מקבל הלואה זמנית עפ"י כמות היבול. בעונת החורף מקבל הפרדסן את החומרים הנחוצים לאריזה (נייר, עצים, מסמרים וחישוקים) וכן כסף מזומן להוצאות. את כל סידורי המשלוח עד שלב הטעינה, לקחה על עצמה האגודה, בהשגחת ההנהלה ביפו.

ל"פרדס" היו סניפי מכירה בשש ערי חוף באנגליה וכן באיסטנבול, אלכסנדריה וקהיר. כל חבר באגודה מקבל את כספו לאחר ניכוי ההלואות. חברי ההנהלה עבדו בתחילה ללא שכר, רק בשלב מאוחר יותר לקחו משכורת בס"כ 1,000 פרנק לשנה. חברת "פרדס" נתנה עבודה לצעירים בפרדסי הברון ובפרדסים נוספים. אט אט החלו להקלט פועלים יהודים במלאכת הקטיף, האריזה, הכנת התיבות וכל העבודות הקשורות לנטיעה ולמשלוח.