סיפורו של מקום

פתח-תקוה נותנת פתרונות לימודיים כמעט לכל ילדי החינוך המיוחד, והיא אחת הרשויות המקומיות המובילות בתחום זה. החינוך המיוחד מטבע מהותו אינו יכול להתרכז בעיר אחת, גם אם היא אחת הערים הגדולות בארץ. פתח-תקוה לא יכולה לתת פתרונות לכל ילדי החינוך המיוחד בה, בין היתר משום שאין בעיר ילדים די הצורך למלא מוסד. למרות זאת, הגיעה פתח-תקוה למצב שבו ניתנים פתרונות למרבית התלמידים במסגרת מוסדות החינוך בעיר. כיצד? - באמצעות פתיחת מוסדות לימודיים לילדים הסובלים מבעיות שונות, והפנייתם של ילדים מרשויות מקומיות סמוכות למוסדות אלה. כמחצית מהילדים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד של פתח-תקוה באים מחוץ לעיר.
כיום יש בפתח-תקוה מגוון רחב של גני ילדים לחינוך מיוחד: גני ילדים לעיוורים (המיועדים לעיוורים בלבד, שכן במסגרת הגן צריך גם להכשיר אותם לחיים); גנים משולבים לילדים כבדי שמיעה (לשומעים חלקית ולמי שאינם שומעים); גנים לילדים נפגעי שיתוק מוחין והסובלים מנכויות פיסיות; גנים לילדים אוטיסטים; וגן ייחודי מאוד, "גן גהה", המשותף לעיריית פתח-תקוה ולבית החולים גהה ומיועד לילדים הסובלים מבעיות התנהגות או מהפרעות נפשיות. בין השאר מסייעים לילדים ב"גן גהה" באמצעות פינת חי ייחודית שאין כמוה בארץ. בגנים ציוד חדיש ושיטות עבודה מיוחדות, הממקדות תשומת לב עולמית. כזה המצב, לדוגמה, ב"גן אלי"ע", המטפל בעיוורים. מלבד כל אלה קיים בפתח-תקוה עוד גן ילדים מיוחד, במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל. הגן נועד לספק פעילויות שונות לילדים המאושפזים שם לתקופות ארוכות; אם כי, שלא כמו בגן רגיל, מקווים שם שילדי הגן הזה ישהו בו זמן קצר ככל האפשר.
קיים גם מעון אקי"ם ובו גנים לילדים מפגרים, וכן ארבעה גני ילדים ברחבי העיר לילדים הסובלים מליקויי למידה שונים, המקבלים טיפול בגן בידי בעלי מקצוע פארה-רפואיים.
גם בתי הספר לחינוך מיוחד רבים מאוד בפתח-תקוה. הללו נותנים פתרונות לרבים מן הילדים. נמצא בפתח-תקוה בית הספר לאוטיסטים, "רעות"; יש בתי ספר לילדים הלוקים בפיגור קל ובינוני, "קורצ'ק" ו"נועם", שבהם הילדים לומדים להשתלב בקהילה, ללמוד לעבוד, לקרוא עיתון ולכתוב; בית הספר "התקוה" מטפל בבעיות של פיגור בינוני ורב בעייתי.

מתוך: אריה חשביה, 1998, פתח תקוה 1878 - 1998, אם ועיר.