סיפורו של מקום

מן הישיבות בולטת בפתח-תקוה הישיבה הגדולה, שלוחה של ישיבת לומז'ה המהוללה שבפולין. לרשותה של הישיבה הגדולה, הנחשבת לאחד ממוסדות החינוך החשובים במדינת ישראל, הועמד מבנה גדול ומפואר, שתואר בשעתו בתור "ארמון התורה ההדור ביותר בארץ-ישראל" ובתור "אם הישיבות ביישוב החדש", ותלמידיה הוציאו לה ולפתח-תקוה מוניטין ברחבי העולם היהודי.
שנים רבות עמד בראש הישיבה הגדולה הרב הגאון ראובן כץ, רבה הראשי של פתח-תקוה והמחוז. גדולי התורה מרבים לבקר בישיבה הגדולה ולהרביץ תורה בתלמידיה בחסות היחידה לחינוך חרדי.
אגודת ישראל, מרכז החינוך העצמאי, מקיימת תלמוד תורה, "שארית ישראל", שהוא חלוץ בתי הספר הדתיים בפתח-תקוה. "שארית ישראל" מכיל שמונה כיתות של בית ספר רגיל, שבו לומדים התלמידים בהתאם לתכנית הלימודים של רשויות החינוך, מלבד כיתת השלמה להכשרתם של הצעירים המתעתדים להמשיך את לימודיהם התורניים בישיבות הקדושות.
מלבד כל מוסדות החינוך האלה, קיימת בפתח-תקוה עוד מסגרת, של חינוך חרדי, והיא כוללת שמונה גני ילדים ושלושה בתי ספר יסודיים, "ברכת יעקב", השוכן בבית "החפץ חיים", ובו מאתיים וארבעים ילדים מכיתות גן והלאה, ושני בתי ספר בשכונת הדר גנים. כמו כן כוללת מסגרת זו שני בתי ספר על-יסודיים, שבהם לומדים כאלף תלמידים, "אור ישראל" ותיכון "בית-יעקב". "בית יעקב" משמש גם סמינר למורות.
החינוך התורני והחרדי בפתח-תקוה גדל בהתמדה. אפשר לראות זאת משיעור הגידול הגבוה של הלומדים בגני הילדים של החינוך התורני והחרדי. אם בשנת 1990 למדו בגני הילדים הללו קצת יותר מאלף תלמידים, הרי באמצע שנות התשעים כבר היו בהם אלף וחמש מאות תלמידים - גידול של כחמישים אחוז!פתח-תקוה נותנת פתרונות לימודיים כמעט לכל ילדי החינוך המיוחד, והיא אחת הרשויות המקומיות המובילות בתחום זה. החינוך המיוחד מטבע מהותו אינו יכול להתרכז בעיר אחת, גם אם היא אחת הערים הגדולות בארץ. פתח-תקוה לא יכולה לתת פתרונות לכל ילדי החינוך המיוחד בה, בין היתר משום שאין בעיר ילדים די הצורך למלא מוסד. למרות זאת, הגיעה פתח-תקוה למצב שבו ניתנים פתרונות למרבית התלמידים במסגרת מוסדות החינוך בעיר. כיצד? - באמצעות פתיחת מוסדות לימודיים לילדים הסובלים מבעיות שונות, והפנייתם של ילדים מרשויות מקומיות סמוכות למוסדות אלה. כמחצית מהילדים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד של פתח-תקוה באים מחוץ לעיר.
כיום יש בפתח-תקוה מגוון רחב של גני ילדים לחינוך מיוחד: גני ילדים לעיוורים (המיועדים לעיוורים בלבד, שכן במסגרת הגן צריך גם להכשיר אותם לחיים); גנים משולבים לילדים כבדי שמיעה (לשומעים חלקית ולמי שאינם שומעים); גנים לילדים נפגעי שיתוק מוחין והסובלים מנכויות פיסיות; גנים לילדים אוטיסטים; וגן ייחודי מאוד, "גן גהה", המשותף לעיריית פתח-תקוה ולבית החולים גהה ומיועד לילדים הסובלים מבעיות התנהגות או מהפרעות נפשיות. בין השאר מסייעים לילדים ב"גן גהה" באמצעות פינת חי ייחודית שאין כמוה בארץ. בגנים ציוד חדיש ושיטות עבודה מיוחדות, הממקדות תשומת לב עולמית. כזה המצב, לדוגמה, ב"גן אלי"ע", המטפל בעיוורים. מלבד כל אלה קיים בפתח-תקוה עוד גן ילדים מיוחד, במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל. הגן נועד לספק פעילויות שונות לילדים המאושפזים שם לתקופות ארוכות; אם כי, שלא כמו בגן רגיל, מקווים שם שילדי הגן הזה ישהו בו זמן קצר ככל האפשר.
קיים גם מעון אקי"ם ובו גנים לילדים מפגרים, וכן ארבעה גני ילדים ברחבי העיר לילדים הסובלים מליקויי למידה שונים, המקבלים טיפול בגן בידי בעלי מקצוע פארה-רפואיים.
גם בתי הספר לחינוך מיוחד רבים מאוד בפתח-תקוה. הללו נותנים פתרונות לרבים מן הילדים. נמצא בפתח-תקוה בית הספר לאוטיסטים, "רעות"; יש בתי ספר לילדים הלוקים בפיגור קל ובינוני, "קורצ'ק" ו"נועם", שבהם הילדים לומדים להשתלב בקהילה, ללמוד לעבוד, לקרוא עיתון ולכתוב; בית הספר "התקוה" מטפל בבעיות של פיגור בינוני ורב בעייתי.

מתוך: אריה חשביה, 1998, פתח תקוה 1878 - 1998, אם ועיר.