סיפורו של מקום

פתח-תקוה, שייסדו אותה אנשים דתיים, שמרה שנים רבות על צביונה הדתי ובכך היא נבדלה מן המושבות הראשונות האחרות. במשך הזמן גדלה האוכלוסייה החילונית במושבה, אבל ההווי הדתי נשמר בה. כל ענייני הדת בפתח-תקוה מרוכזים בידי המועצה הדתית, המשמשת מרכז רוחני לתושבי העיר, ומספקת שירותי דת מגוונים: כשרות ושחיטה (בית המטבחיים העירוני שוכן באזור התעשייה סגולה ובית השחיטה העירוני ממוקם באזור השוק הסיטונאי); שמירת השבת (פקחי שבת מסיירים במוקדים עירוניים ורושמים דוחות על חילול שבת במסגרת חוקי העזר העירוניים. דרך אחרת שנוקטת המועצה הדתית למניעת חילול שבת היא - שכנוע); עירובין, טהרת המשפחה, מקוואות (המקווה המרכזי נמצא ברחוב המכבים); תרומות ומעשרות, נישואין (ברישום ובהדרכה ובעצות איך לבנות חיי נישואין מאושרים עוסקים רבנים, פסיכולוגים ויועצי נישואין); ישיבות ובתי כנסת (יותר ממאתיים בתי כנסת, שהעירייה משתתפת בהקמתם ובשיפורם); שיעורי תורה והדרכה לבני-מצוה ועוד.

בית הכנסת הגדול "בית יעקב" הוא אחד מבתי הכנסת הוותיקים ביותר ובו נאמרות הדרשות בשבת הגדול, בשבת תשובה ובתפילות חגיגיות. בית הכנסת "בית אברהם" הוא בית הכנסת המרכזי של בני עדות המזרח, שבו נאמרות דרשות אלו.

הישיבה הגדולה, "ישיבת לומז'ה", הוקמה בלומז'ה ולאחר עשרות שנים של פעילות מבורכת הועתק מקומה לפתח-תקוה. רבה הראשי של פתח-תקוה במשך שנים רבות, הרב ראובן כץ, היה גם ראש הישיבה הגדולה, שנחשבה לגולת הכותרת של החינוך הדתי והתורני במושבה, והרבה לעשות לשגשוגה ולהוצאת שמה ברחבי העולם היהודי.

המועצה הדתית פועלת להקנות את ערכי היהדות בפעילות תרבותית, חברתית והסברתית, ומופקדת מן הבחינה המנהלית על פעילותה של הרבנות הראשית בעיר. אחד היעדים החשובים שהציבה המועצה לעצמה הוא קירוב לבבות וצמצום הקוטביות בחברה.

כשליש מתושבי פתח-תקוה מוגדרים בתור דתיים. מקצתם מתגוררים בחלקי העיר השונים ואחרים מרוכזים בשכונות דתיות, כגון קריית הרב סלומון, שיכון פא"י, כפר אברהם וקריית חזני.

שני רבנים ראשיים משרתים בקודש בעיר ופועלים אגב חלוקת עבודה פונקציונלית. הרבנים עונים על שאלות הלכתיות ועוסקים בהרבצת תורה ובהדרכה רוחנית. לאחר פטירתו של הרב הספרדי משה מלכה זצ"ל (אדר תשנ"ז) עדיין לא מונה (בראשית 1998) רב ספרדי לעיר, והרב סלומון הוא (בעת כתיבת הספר) רבה הראשי של העיר. בשכונות משרתים בקודש רבנים שכונתיים, העוסקים בפסיקת הלכה ובהדרכה רוחנית, וכל אחד מהם מופקד על נושא מוגדר בתחום הרבנות הראשית בפתח-תקוה.

מתוך: אריה חשביה, 1998, פתח תקוה 1878 - 1998, אם ועיר.