סיפורו של מקום

רבקה סלור, אמו של המודד חיים משה סלור, היתה המיילדת היהודייה הראשונה בפתח-תקוה. קדמה לה מיילדת ערבייה מפג'ה. באחד הימים איחרה הפלאחית לבוא לביתה של יולדת במושבה, ורבקה סלור, שביקרה באותו היום אצל היולדת, קלטה את הדך הנולד שיצא בכוחות עצמו לאוויר העולם, ישר אל ידיה של האורחת. מייד נפוצה השמועה, שרבקה סלור יודעת ליילד - והכול במושבה העדיפו אותה על פני הערבייה.

בשנים הראשונות, קודם שהוקם בית המרקחת הראשון במושבה, היה רוכב נשלח ליפו לקנות תרופה לחולה - בחנות מכולת של יהודי ספרדי. את האבחנה ואת ההמלצה בדבר התרופה הדרושה לחולה, נתנו בדרך כלל שכן או שכנה שהתבססו על ידע אישי ועל ניסיון.

בשנות העשרים עבד בפתח-תקוה הרוקח המוסמך יצחק סווטיצקי, שהיה מראשוני הרוקחים בארץ-ישראל, ושבית המרקחת שלו עמד בכניסה למושבה, ליד המצבה לזכר הברון רוטשילד.