שכונות, רחובות ואתרים

קרית אלון נוסדה בשנת 1951 כשכונת הפועלים נוה-כיבוש, על אדמת הכפר הערבי פג'ה.

מקור השם:
=======
שמה "נוה-כיבוש" ניתן לה כסמל לכיבוש העבודה של פועלי פתח-תקוה. לאחר מותו של יגאל אלון החליטה ועדת השמות להנציחו בקריאת שכונת הפועלים הותיקה על שמו.

השכונה נבנתה בגבולה המזרחי של פ"ת על שטח של 335 דונם.
גבולות השכונה:
==========
במערב-כביש ירושלים (דרך לוד),
בצפון-רחוב הותיקים,
במזרח-רחוב אחוה יעקב
ובדרום-רחוב דוד רמז.

תולדות השכונה:
===========
השכונה הוקמה ביוזמת העירייה וההסתדרות. תושבי השכונה היו מפועליה הותיקים של העיר. כל אחד נרשם לפרוייקט והפקיד 150 לירות. התיכנון נעשה ע"י חברת "נוה-עובד" והבנייה ע"י "סולל בונה". תוך שנה עמדו על תילם 174 בתים דו-משפחתיים. כל בית כלל 45 מ"ר בנוי - 2 חדרים, פינת בישול ושירותים. בכל חצר שטח בן דונם שחולק בין שתי משפחות. באוקטובר 1951 נכנסו המשתכנים הראשונים לגור בבתים. בחריצות טופחו הגינות ובחצרות הוקמו משקי עזר לעופות. מימיה הראשונים של הקרייה נבחר ועד שמייצג את התושבים בפני הרשות המקומית. הועד נבחר כל שנתיים. הועד דאג לאחידות בבנייה. הבתים חולקו בהגרלה, לכל משתכן היה משק עזר הזהה במספר בעלי חיים. לסלילת הכביש נגבה סכום של 75 לירות. הקרייה פועלת כאגודה שיתופית בע"מ, המאזנים הכספיים מועברים למועצת הפועלים. ההוצאות הן לאירועי תרבות, מחלקת המועדון, טיפול בקשישים וחולים והפעלת הגימלאיים.

מוסדות ציבוריים בקרייה:
===============
בית שלמה - מועדון תרבות, במקום בו עמד בית הקפה של הכפר הערבי פג'ה, נבנה בית שלמה, שמנציח את שלמה מילר. ב-20.5.1947 יצא שלמה בראש קבוצת צעירים להפסיק השתוללות של כנופיית פורעים ערבים בפתח-תקוה. עם כניסתו ראשון לבית הקפה, נורה וזמן קצר אח"כ נפטר בבלינסון. בית שלמה שימש כקואופרטיב הסתדרותי באמצעות תנובה. היום מופעל במקום מינימרקט ע"י אחת מהמשפחות בשכונה.
בית הנוער העובד - סניף הנוער העובד והלומד נמצא במבנה בין שני חדרים. בו מתקיימות הפעילויות החינוכיות מאז הקמת השכונה, כל ילדי השכונה היו פעילים בתנועת הנוער.
גן הילדים - עומד במקום בו החל מימיה הראשונים של השכונה.
ביה"ס קיבוץ גלויות.

רחובות בשכונה