שכונות, רחובות ואתרים

עמישב

גבולות השכונה:
בצפון - רח' ועד ארבע ארצות.
בדרום - אריה בן אליעזר.
במזרח - רחוב צפת.
במערב - דרך מנחם בגין.

מקור השם:
השם עמישב ניתן בשנות ה-50 למעברה בה התקבצו עולים חדשים שהגיעו ממרוקו, פרס, עירק ורומניה. בעלותם, הגשימו את שיבת עם ישראל לארצו מכאן השם עמישב.

תולדות השכונה:
עמישב נוסדה כמעברה בשנת 1950 וקיבלה את הכנוי "מעברת פ"ת". במעברה שוכנו עולים מעירק, פרס, מרוקו ורומניה. תנאי החיים במעברה היו קשים. המתיישבים התגוררו באהלים ואח"כ בפחונים ובצריפים. בחורף סבלו מקור ושטפונות, ובקיץ מחום, יובש ונחשים. תנאי סניטציה גרועים. בניגוד לשכונות עוני ותיקות אחרות, מתיישבי עמישב עלו ארצה לפני הקמת המדינה. בחורף 1951 הוצפה המעברה והיה הכרח לפנות את תושביה. הנהלת פ"ת הקימה מטה חירום, הגיע סיוע רפואי, התושבים פונו לבתי-ספר בעיר וסופקו להם שמירות ולבוש חם. המפונים שהו בעיר שבוע. לאחר דיונים מעמיקים בכנסת הוחלט שפתח-תקוה תספח לתחומה את מעברת עמישב, והיא סופחה לפתח-תקוה בשנת 1956. עם הסיפוח החלו בשיפור התנאים הסנטריים, הוקמו בתי-ספר, מרפאה והשכונה הוקפה במערכת כבישים שאיפשרו גישה נוחה. החלה תוכנית להעברת התושבים מצריפים לבתי קבע, שם הוקם "השיכון הפיני" - צריפים תוצרת פינלנד בהם שוכנו 125 משפחות. הצריפים חוברו למערכת מים וחשמל. תושבי השכונה הועסקו בעבודות יזומות ובחקלאות. אט אט התמסדו במפעלים.
במעברה פעלו שני בתי-ספר: "המתמיד" ו"מורשה", בצריפים ובתנאים קשים. "המתמיד" היה בית האבן הראשון.
במשך שנים סבלה עמישב מתדמית ירודה. בשנת 1977 הוכרז על פרוייקט "שיקום שכונות" כמשימה לאומית. הוכנה פרוגרמה לפיתוח פיזי וחברתי של המקום, וההצלחה הייתה מעבר לכל הציפיות. פעולות השיקום נמשכו כ-10 שנים, שופרו התשתיות הפיזיות והחברתיות בשכונה.
פרוייקט השיקום הסתיים בשנת 1996.
היום בתי השכונה יפים, רחובותיה מטופחים ונקיים. בשכונה הוקם מתנ"ס המשמש כלבה הפועם של השכונה.

רחובות בשכונה