שכונות, רחובות ואתרים
נופך
המבנה הקדום מצוי בקצה הדרומי של נופך (נ.צ.1427/1612). נוסעים בכביש הכניסה למזור ולרנתיה עד כביש הכניסה הראשון לנופך, שם מוצב שלט עץ של המועצה האזורית מודיעים. פונים בכביש זה ימינה (דרומה), ולאחר כ-200 מ' פונים ברחוב הראשון שמאלה, עוברים מקלט (משמאל) ומגיעים לרחבה קטנה מימין לרחוב. הבית הדרומי בה, הבולט בשתי קומותיו ובבנייתו הישנה, הוא מטרתנו.
המבנה כולל שלושה חלקים: מגדל מוצק קדום, כנראה צלבני, בחלקו התחתון והמזרחי; "בית השייח'" של הכפר הערבי, שנבנה ממערב לו ומעליו כקומה שנייה במאה ה-כ'; תוספות מודרניות.
המבנה הצלבני הוא אולם, שממדיו כיום כ-10*10 מ' (חלקו המזרחי נהרס, וברור שבמקורו היה גדול יותר). הוא משמש כיום (1990) כנגרייה, וניתן לבקר בו בשעות העבודה. המבנה מוצק מאד, בנוי מאבנים גדולות, ועובי קירותיו כשני מטרים! בקיר הצפוני ובקיר הדרומי השתמרו חלונות, רחבים בפנים וצרים כלפי חוץ (הקרויים בטעות, במקרים רבים, "אשנבי ירי") ומקורים בלוחות אבן. בקיר הצפוני היה הפתח (סתום כיום מבחוץ), שבו השתמרה גומחה לקורת עץ, שבה נעלו את הדלת. הגג המקומר בנוי בחלקו אבנים גדולות ובחלקו (תיקון מאוחר?) אבנים קטנות וטיט. גובה האולם במרכזו כ-4 מטר. בחלקו המזרחי יש סימנים לחדרים נוספים.
לפנינו שריד של מבנה - מרכז חקלאי או מגדל שמירה צלבני (על-פי צורת בנייתו והחרסים באתר), ששמר אולי גם על הדרך הראשית שעברה בכיוון צפון-דרום סמוך לו, ממערב.
בית השייח' הבנוי כקומה שנייה על גבי המבנה הקדום ראוי גם הוא לסקירה. הוא נאה יותר מבתים אחרים של הכפר הערבי, ובולטים במיוחד ביופים חלונותיו המקומרים, בזכות העובדה שנבנו בלבנים קטנות ונאות. בצדו הדרומי, האחורי, של הבית ניתן לראות ברום הקומה השנייה חדר שירותים בולט, הבנוי כולו מחוץ למבנה עצמו, וצינור הניקוז נמשך מרצפתו אל האדמה. צורת בנייה ייחודית זו, של "חדרים תלויים", מאפיינת ארכיטקטורה ערבית במקומות רבים בארץ.
מתוך: שרה ומאיר אהרוני (עורכים), 1991, אישים ומעשים בפתח-תקוה והסביבה, הוצאת מקסם בע"מ.
המבנה כולל שלושה חלקים: מגדל מוצק קדום, כנראה צלבני, בחלקו התחתון והמזרחי; "בית השייח'" של הכפר הערבי, שנבנה ממערב לו ומעליו כקומה שנייה במאה ה-כ'; תוספות מודרניות.
המבנה הצלבני הוא אולם, שממדיו כיום כ-10*10 מ' (חלקו המזרחי נהרס, וברור שבמקורו היה גדול יותר). הוא משמש כיום (1990) כנגרייה, וניתן לבקר בו בשעות העבודה. המבנה מוצק מאד, בנוי מאבנים גדולות, ועובי קירותיו כשני מטרים! בקיר הצפוני ובקיר הדרומי השתמרו חלונות, רחבים בפנים וצרים כלפי חוץ (הקרויים בטעות, במקרים רבים, "אשנבי ירי") ומקורים בלוחות אבן. בקיר הצפוני היה הפתח (סתום כיום מבחוץ), שבו השתמרה גומחה לקורת עץ, שבה נעלו את הדלת. הגג המקומר בנוי בחלקו אבנים גדולות ובחלקו (תיקון מאוחר?) אבנים קטנות וטיט. גובה האולם במרכזו כ-4 מטר. בחלקו המזרחי יש סימנים לחדרים נוספים.
לפנינו שריד של מבנה - מרכז חקלאי או מגדל שמירה צלבני (על-פי צורת בנייתו והחרסים באתר), ששמר אולי גם על הדרך הראשית שעברה בכיוון צפון-דרום סמוך לו, ממערב.
בית השייח' הבנוי כקומה שנייה על גבי המבנה הקדום ראוי גם הוא לסקירה. הוא נאה יותר מבתים אחרים של הכפר הערבי, ובולטים במיוחד ביופים חלונותיו המקומרים, בזכות העובדה שנבנו בלבנים קטנות ונאות. בצדו הדרומי, האחורי, של הבית ניתן לראות ברום הקומה השנייה חדר שירותים בולט, הבנוי כולו מחוץ למבנה עצמו, וצינור הניקוז נמשך מרצפתו אל האדמה. צורת בנייה ייחודית זו, של "חדרים תלויים", מאפיינת ארכיטקטורה ערבית במקומות רבים בארץ.
מתוך: שרה ומאיר אהרוני (עורכים), 1991, אישים ומעשים בפתח-תקוה והסביבה, הוצאת מקסם בע"מ.