אישים ומייסדים

פרופ' אהרון קציר נולד בפולין בשנת 1913. עלה לארץ בשנת 1933 עם הוריו ואחיו, פרופ' אפרים קציר. קיבל תואר שני ב-1937 ושלישי ב-1940 באוניברסיטה העברית. מאז החלה תרומתו המזהירה להבנת ההיבטים הפיסיקליים, הביולוגיים וההומניסטיים של המדע בן זמננו.
ב-1930 הצטרף לארגון ה"הגנה" ושימש בתפקידי פיקוד שונים. ב-1947 בפרוץ מלחמת השחרחר, היה בן מקימי חיל המדע של צה"ל. ב-1958 הקים את האקדמיה הלאומית למדעים ושימש בה סגן נשיא עד 1962 ונשיא בין השנים 1962-1968. היה בין מקימי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נשיא מכון התקנים ונשיא קרן ואן-ליר.
ב-1949 הניח את היסוד למחלקה לפולימרים במכון וייצמן ברחובות. ב-1952 נתמנה כפרופסור לכימיה פיסיקלית באוניברסיטה העברית ובמשך השנים שימש כפרופ' אורח בשורה של מוסדות אקדמיים יוקרתיים בכל רחבי העולם. זכה באותות כבוד רבים, היה חבר באקדמיה להאומית למדעים בארה"ב והוכתר בפרס וייצמן (1954), בפרס ישראל (1961) ובפרס רוטשילד (1967).
בשיא פעילותו היוצרת נקטעו חייו בצורה אכזרית בטבח בנמל התעופה לוד ב-30 במאי 1972. בן 59 במותו.