אישים ומייסדים

דוד וולפסון (1914-1856), הנשיא השני של ההסתדרות הציונית העולמית. נולד בליטא וקיבל חינוך מסורתי. ב-1873 כדי למנוע את גיוסו לצבא הרוסי, נשלח לגרמניה. למד בתלמוד תורה. עסק בעבודות שונות והפך לאיש עסקים אמיד, מחשובי הקהילה היהודית בגרמניה. ב-1893 הצטרף ל"חיבת ציון". ב-1896 נסע לוינה ונעשה עוזרו הנאמן של הרצל. וולפסון היה זה שהציע כי דגל התנועה הציונית יהיה כחול לבן כצבעי הטלית. היה הנשיא הראשון של בנק אוצר ההתיישבות היהודית (1902) ומילא תפקיד מרכזי בבנק עד סוף ימיו.
בקונגרס הציוני השביעי (1905), נחבר ליו"ר ההנהגה הקולקטיבית. פעל להעברת משרדי ההסתדרות הציונית והקרן הקיימת לקלן שבגרמניה. נבחר לנשיא התנועה הציונית ב-1907.
רק לאחר מותו זכה וולפסון להערכה ההולמת את פעלו. וולפסון סימל את היפה שבשילוב בין התרבויות של יהדות מזרח אירופה ומערבה. מכספי עזבונו הוקמה הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1952 הועלו עצמותיו ועצמות אשתו לישראל ונטמנו בהר-הרצל.