אישים ומייסדים

יוסף חיים ברנר נולד בשנת 1881 בעיירה קטנה בפלך צ'רניגובץ, באווירה של עוני ודלות. למד בחדר ובישיבות, התפקר ויצא להתפרנס מעבודה גופנית וללמוד. את סיפרו הראשון פירסם ב"המליץ" ב-1900 ובאותה שנה יצא לאור ספרו הראשון "מעמק עכור". כעבור שנתיים גוייס לצבא הרוסי, עבר חוויות קשות, ערק, נאסר וניצל בזכותה של בחורה שאהב, חיה וולפסון. הוברח מרוסיה, הגיע ללונדון, עבד בבית דפוס, יסד את ירחון "המעורר", שזכה למוניטין רבים. בלונדון כתב את "מעבר לגובלין", ואת "מן המיצר". ב-1908 עזב את לונדון והגיע ללבוב. ברנר עלה ארצה בשנת 1909 ניסה לעבוד כפועל במושבה, עבר לירושלים, חיפש עבודה בסיתות אבנים או בניין, ללא הצלחה. הגיע לנוה צדק ושם גר בחדר. על החיים החדשים שנוצרו בארץ בעליה השנייה כתב ברנר בספרו ב"מכאן ומכאן" וגם ב"בין מים למים". הוא כתב בעיתוני הפועלים: האחדות, הקונטרס והפועל הצעיר, ותירגם מחזות לאגודת חובבי הבמה העברית.
בשנה השנייה למלחמה החל ללמד ספרות בגימנסיה הרצליה. ב-1917 גירשו התורכים את יהודי יפו ות"א, ברנר יצא עם אנשי הגימנסיה לגלות ושב לתל-אביב עם כניסת הבריטים. ב-1920 לאחר נפילת תל-חי, קרא ברנר להילחם בגבורה ולהגן באומץ על המולדת. בסוף אותה שנה הצטרף לגדוד העבודה על שם טרומפלדור, שם לימד עברית. לקראת אביב תרפ"א 1921, חזר לחפש לו מקום שקט ובודד לכתוב בו. הוא שכר חדר באבו-כביר. ומצא את מותו בפרעות שהיו במקום.