אישים ומייסדים

משה שרת נולד בשנת 1894 באוקראינה. עלה ארצה ב-1908 והתיישב בכפר הערבי עין סיניה שבבנימין. שרת ומשפחתו עברו ליפו ב-1910, והיו לאחת המשפחות המייסדות של "אחוזת בית", הגרעין הראשוני של מה שתהיה לימים העיר תל-אביב. התגייס לצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה, לאחר מכן עבד כסוכן לענייני ערבים וסוכן מקרקעין עבור המועצה המייצגת של הישוב היהודי בא"י שלאחר המלחמה.
חבר ב"אחדות העבודה" ולאחר מכן במפא"י. בן השנים 1924-1922 למד בבית הספר לכלכלה בלונדון והיה פעיל ב"פועלי ציון". ב-1925 הפך סגן עורך בעיתון "דבר", וערך את השבועון שלו בשפה האנגית. בשנת 1931 התמנה למזכיר המחלקה המדינית בסוכנות היהודית.
הקים את הבריגדה היהודית של הצבא הבריטי ב-1944, אשר העניקה את חבל ההצלה שלאחר המלחמה וסללה את הדרך לנתיב ההעפלה הבלתי חוקית לא"י המנדטורית עבור עשרות אלפי שארית הפליטה היהודית מאירופה.
היה אחד החותמים על הצהרת העצמאות של מדינת ישראל. הפך שר החוץ הראשון של מדינת ישראל ב-1949. הקים את שירות החוץ הדיפלומטי של ישראל וכונן את קשריה ושגרירויותיה עם עשרות מדינות זרות. בינואר 1954, לאחר פרישתו של דוד בן-גוריון, נתמנה שרת לראש הממשלה. עם שובו של בן-גוריון לזירה הפוליטית בנובמבר 1965, ויתר עבורו שרת על משרת ראש הממשלה, אך נותר שר החוץ עד יוני 1956.
ב-1960 נבחר ע"י הקונגרס הציוני העולמי למשרת יושב-הראש של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית.
שרת נפטר בשנת 1965, הוא היה בן 71 במותו.