אישים ומייסדים

זאב ראובני, בן חיה וראובן ווינראוב, נולד בשנת 1911 בסקאלאט, גליציה. נתחנך ברוח ציונית-מסורתית מראשית ילדותו.

היה חבר בתנועת "גורדוניה". סיים את הסמינר המ"מ למורי דת בורשה. עסק בהוראה בבית-ספר "תרבות" בפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, גוייס לצבא פולין ובהמשך ל"צבא האדום".

עם תום המלחמה חזר לפולין. עסק ב"בריחה ובהעפלה". עבד במוסד "עלית-הנוער" בסאלווינו באיטליה. זכה להטיס את חניכיו לעמק הירדן, בעוד הבריטים בשלטון. "תחנות חייו בארץ: הקיבוצים מסדה, אבוקה, משמר-השרון, המושב כפר-יהושע, ופתח תקוה". היה מנהל בי"ס "קרול" ו"בית-נטע" - מפעל חייו של מרדכי רייכר המנוח.

היה מזכיר סניף הסתדרות המורים ומראשי ה"קרן הקיימת לישראל". חתן פרס-החינוך הראשון של עירית פתח-תקוה. "יקיר ההסתדרות", "יקיר התנועה הציונית בגולה", חבר ועדת השמות של עירית פתח-תקוה, בעל אות ה"הגנה" ו"עלה". יזם את פירסום ספר הסמינר בורשה, ספר העיר סקאלאט ופירסומים ב"בית-נטע".