אישים ומייסדים

יעקב בן יוסף ועזיזה כהן, נולד בשנת 1919 בבגדד, עיראק. גדל במשפחה מסורתית - ציונית, שביתה שימש אכסנייה לשליחים מארץ ישראל. היה חבר בתנועת "החלוץ". למד באוניברסיטה והתמחה בתחום ההנדסה. יעקב כהן פעל בתנאי מחתרת: גייס כספים למען ארץ ישראל ותנועת "החלוץ". עסק בהוראת עברית ובפעולות חינוכיות בקרב הנוער היהודי. בשנת 1951 עלה עם משפחתו ארצה.¶מקום מגוריו הראשון היה במעברת "עמישב". שם עברו עליו כל תלאות ההיקלטות, עד שזכה להקים ביתו במרכז פתח-תקוה.

יעקב שרת בצה"ל והשתתף בשלוש מלחמות ישראל. נטייתו לפעילות ציבורית, דחפה אותו לעשייה בתחום הקהילתי-דתי של העדה הבבלית בפתח-תקוה. הצטרף לתנועת "העובד הדתי" ופעל עם רעיו להגשמת הרעיון הציוני דתי. בנדיבות ראשי העיר הקים את בית הכנסת המפואר ע"ש אלי כהן הי"ד. יעקב כהן הוא חבר בועדות שונות בעירית פתח-תקוה. נבחר כיו"ר ועדת בתי-הכנסת בעיר, כחבר הנהלת "חברא קדישא" וכחבר ועד העדה הספרדית.