אישים ומייסדים

אב לשניים, סבא לנכד.

ואלה תולדות: נולד בצ'רנוביץ' שבאוקראינה ועלה לארץ עם הוריו בשנת 1977. מוסמך האקדמיה למוסיקה בקישינב במחלקה לניצוח במחלקה לנגינה בחליל. לאחר תקופת קליטה קצרה באולפן בת גלים בחיפה, הגיעה לנתניה, שם מצא עבודה בתזמורת המקומית כנגן חליל.

לפתח תקוה הגיע בשנת 1979 לאחר שהוזמן על ידי מנהל הקונסרבטוריון, אריה ראובן, לשמש מורה לחליל. במהלך השנים הרחיב את תחומי פעילותו והתמחה בניצוח. בנוסף, מרכז כיום את תחום כלי הנשיפה בקונסרבטוריון. תחת שרביטו הגיעה תזמורת כלי הנשיפה להישגים גבוהים, בארץ ובתחרויות יוקרתיות ברחבי העולם הוציא לאור ספר להוראת הנגינה בחליל, ולזכותו נזקפים עיבודים רבים של יצירות קלאסיות לתזמורות כלי נשיפה ולהרכבים קאמריים.

פתח תקוה ואני: "פה הקמתי את משפחתי, כאן נולדו ילדיי, פה קיבלתי את כל התמיכה כעולה חדש, כאן התחלתי את הקריירה והתפתחתי. ראיתי את העיר נבנית אל מול עיני. אני זוכר את רחוב עין גנים כשבנו אותו. כיום אני כמעט ולא מסתובב ברחובות. אני נע מבתי ספר לקונסרבטוריון, אבל המקומות האהובים עליי הם השוק, בו אני מרגיש את אווירת המזרח ופארק יד לבנים. הירוק והבריכה, נותנים לי שם הרגשה כאילו זו אירופה. אני מאוד אוהב לבוא לשם עם הנכד".

העשייה עליה עיקר גאוותי: "פתח תקוה היא עיר מנגנת וגאוותי על תלמידיי. הם מנגנים בתזמורות המובילות בעולם, אך את ההדרכה בצעדיהם הראשונים, קיבלו אצלנו. בפתח תקוה. אני לא מסתכל על תכניות כמו 'כוכב נולד', כי אצלנו כל יום נולדים כוכבים. רק שבהשקעה עצומה. שלושה מתלמידיי צמחו להיות טייסי קרב, אחרים רופאים. אני דוחף אותם להיות מצטיינים לא רק בנגינה, אלא מעודד אותם לפתוח חלון לתרבות בכלל ולמצוינות, ואם מישהו מחליט להמשיך בנגינה, זו הבחירה שלו. אצלי הם לא רק מנגנים, הקונסרבטוריון הוא בית ספר מקצועי לכל דבר, כולל בגרות במוזיקה. בכל מקום בעולם אני מתגאה על היותי מפתח תקוה. בהתחלה אומרים לי: 'מה זה פתח תקוה? זה מלאבס'. ואז אנחנו מופיעים והם רואים שאנחנו בינלאומיים.

רגע מרגש: "יום אחד הוזמנו לטקס בבית הנשיא, שהיה אז שמעון פרס. כמי שהיה עולה חדש, התרגשתי להגיע למקום הזה. בכל פעם שאני מוביל תזמורת בחו"ל, אני שוב מתרגש, כי אני לא מייצג רק אותנו, אלא גם את כל המדינה. יש פתגם שאני מחבב: 'איפה שיש רבי, יש תלמידים'. עשרים שנות לימוד שלמדתי בעצמי, לא היו לחינם. הכול נועד לרגעים האלו, של הצלחת הקונסרבטוריון".

פתח תקוה שאני משאיר לבאים אחרי: "הבן שלי ניגן כמה שנים על טובה ופסנתר, והבת שלי שרה במקהלה ומנגנת בפסנתר. שניהם גרים בפתח תקוה. אני מאוד שלם עם מה שאני משאיר אחריי. ממורשת תרבותית ורפרטוארית, ועד מורשת חינוכית".