אישים ומייסדים
ניסים קלדרון
נולד בשנת 1944 בפתח תקוה.
הוריו התגוררו ברחוב רוטשילד, בסמוך למסעדת "הציפור הכחולה" (כיום ממוקם שם בית האמנים).
מגיל ינקות אביו שמואל, ממייסדי אגודת הפועל פתח תקוה, לקח את ניסים לראות את משחקי הקבוצה הבוגרת, וניסים הילד חי את עולם הכדורגל כבר מילדות. כילד, הוא התגורר מול בית ספר פיק"א, אך עובדה זו לא מנעה מהוריו לשלוח אותו לבית ספר הס המרוחק יותר, שהיה מיועד לילדי העובדים. בהמשך ניסים הנער הצטרף לקבוצת הנוער של הפועל פתח תקוה כשמהמגרש היה עדיין ברחוב אברבנאל, כפי שעשו כל שאר תלמידי בית ספר הס שחפצו לשחק כדורגל.
כיאה למשפחת פועלים, המשפחה העתיקה בשנת 1954 את מקום מגוריה לשכונת נווה עוז, בשכנות לידועני כדורגל בישראל, אשר, כצפוי גדלו ושחקו בהפועל. את לימודי התיכון עשה בבית ספר עמל בפג'ה ובמקביל, שיחק כדורגל. בשירות הצבאי עסק ניסים במקצוע אותו למד, תחילה בגדוד 7 בחטיבה 90 של חיל השריון ובהמשך באחד מבסיסי חיל האוויר.
עם שחרורו מצה"ל כיהן כמנהל מחלקת פיתוח מבנים בחברת אמרז, חברת בת של קוקה קולה. עבודתו מנעה ממנו להפוך לשחקן כדורגל, אך לא ריפתה את אהבתו ונאמנותו לאגודה. ניסים צפה בכל משחקי הקבוצה בבית ובחוץ וסייע ככל שהיה יכול על אף שלא נשא בתפקיד מוגדר. לימים התמנה למנהל מחלקת הנוער של האגודה וראה בתפקיד זה מקפצה חינוכית לשחקנים באומרו כי התנהגות טובה, ישרה והוגנת של השחקן קודמת ליכולותיו המקצועיות. במהלך השנים הוא גידל דורות של שחקנים בעלי תרבות משחק ספורטיבית.
בשל הערצתו הרבה לקבוצה הוא הקים בביתו את "מוזאון הפועל פתח תקוה" בו מוצגים גביעים, תעודות, דגלונים, מסמכים ועוד, אודות האגודה. אוהדים רבים ובעיקר בני נוער פוקדים את ביתו לצפייה במוצגים. בנוסף, היה שותף להקמת "החוג הכחול", עמותה המורכבת מאוהדי הפועל. בעמותה זו הוא תורם ומתרים עבור ילדים ונערים שחקני האגודה הנמצאים במצוקה. דואג להבאת ילדים החולים בסרטן ובמחלות אחרות לצפות משחקי הפועל ומביא כדורגלנים אל הילדים המאושפזים כדי לשמח אותם. על מנת לקשור את שחקני הנוער והצעירים לאגודה הוא קיים אירוע משותף עם שחקני עבר, שחלקם הפכו להיות מאמנים ידועים. במפגש הועלו סיפורים, סרטונים, תמונות ועוד מימי הזוהר של האגודה. ניסים רואה עצמו כחוליה מקשרת בין העבר להווה וביניהם לעתיד. הוא ראה לנכון להשתתף בתכנית מספרי סיפורים אודות המושבה. שבה תרם את חלקו בסיפורים אודות האגודה. בזכות היותו היסטוריון האגודה היה ניסים שותף לכתיבת הספר "המלכים" בו מסופר על 100 הכדורגלנים הגדולים בישראל.
ניסים רואה עצמו, בפעילויות המגוונות באגודה לאורך שנים, כאיש חינוך המחנך לאהבת האדם, ומתן כבוד לאגודה, לעיר ולמדינת ישראל. את הרוח החינוכית הזו הוא ספג מרעייתו זהבה, בעצמה מחנכת במשך עשרות שנים. בשל פעילותו הרבה נבחר בעבר ליקיר ההסתדרות ויקיר הפועל פתח תקוה. הוא רואה את כל ספורטאי האגודה כבניו ולכן דואג לרווחתם, לחינוכם ולקידומם. האגודה ממלאת את כל ישותו והוא רואה בה מפעל חיים.
על כל אלה ועוד, נבחר ניסים קלדרון ליקיר העיר פתח תקוה לשנת תשע"ה.
הוריו התגוררו ברחוב רוטשילד, בסמוך למסעדת "הציפור הכחולה" (כיום ממוקם שם בית האמנים).
מגיל ינקות אביו שמואל, ממייסדי אגודת הפועל פתח תקוה, לקח את ניסים לראות את משחקי הקבוצה הבוגרת, וניסים הילד חי את עולם הכדורגל כבר מילדות. כילד, הוא התגורר מול בית ספר פיק"א, אך עובדה זו לא מנעה מהוריו לשלוח אותו לבית ספר הס המרוחק יותר, שהיה מיועד לילדי העובדים. בהמשך ניסים הנער הצטרף לקבוצת הנוער של הפועל פתח תקוה כשמהמגרש היה עדיין ברחוב אברבנאל, כפי שעשו כל שאר תלמידי בית ספר הס שחפצו לשחק כדורגל.
כיאה למשפחת פועלים, המשפחה העתיקה בשנת 1954 את מקום מגוריה לשכונת נווה עוז, בשכנות לידועני כדורגל בישראל, אשר, כצפוי גדלו ושחקו בהפועל. את לימודי התיכון עשה בבית ספר עמל בפג'ה ובמקביל, שיחק כדורגל. בשירות הצבאי עסק ניסים במקצוע אותו למד, תחילה בגדוד 7 בחטיבה 90 של חיל השריון ובהמשך באחד מבסיסי חיל האוויר.
עם שחרורו מצה"ל כיהן כמנהל מחלקת פיתוח מבנים בחברת אמרז, חברת בת של קוקה קולה. עבודתו מנעה ממנו להפוך לשחקן כדורגל, אך לא ריפתה את אהבתו ונאמנותו לאגודה. ניסים צפה בכל משחקי הקבוצה בבית ובחוץ וסייע ככל שהיה יכול על אף שלא נשא בתפקיד מוגדר. לימים התמנה למנהל מחלקת הנוער של האגודה וראה בתפקיד זה מקפצה חינוכית לשחקנים באומרו כי התנהגות טובה, ישרה והוגנת של השחקן קודמת ליכולותיו המקצועיות. במהלך השנים הוא גידל דורות של שחקנים בעלי תרבות משחק ספורטיבית.
בשל הערצתו הרבה לקבוצה הוא הקים בביתו את "מוזאון הפועל פתח תקוה" בו מוצגים גביעים, תעודות, דגלונים, מסמכים ועוד, אודות האגודה. אוהדים רבים ובעיקר בני נוער פוקדים את ביתו לצפייה במוצגים. בנוסף, היה שותף להקמת "החוג הכחול", עמותה המורכבת מאוהדי הפועל. בעמותה זו הוא תורם ומתרים עבור ילדים ונערים שחקני האגודה הנמצאים במצוקה. דואג להבאת ילדים החולים בסרטן ובמחלות אחרות לצפות משחקי הפועל ומביא כדורגלנים אל הילדים המאושפזים כדי לשמח אותם. על מנת לקשור את שחקני הנוער והצעירים לאגודה הוא קיים אירוע משותף עם שחקני עבר, שחלקם הפכו להיות מאמנים ידועים. במפגש הועלו סיפורים, סרטונים, תמונות ועוד מימי הזוהר של האגודה. ניסים רואה עצמו כחוליה מקשרת בין העבר להווה וביניהם לעתיד. הוא ראה לנכון להשתתף בתכנית מספרי סיפורים אודות המושבה. שבה תרם את חלקו בסיפורים אודות האגודה. בזכות היותו היסטוריון האגודה היה ניסים שותף לכתיבת הספר "המלכים" בו מסופר על 100 הכדורגלנים הגדולים בישראל.
ניסים רואה עצמו, בפעילויות המגוונות באגודה לאורך שנים, כאיש חינוך המחנך לאהבת האדם, ומתן כבוד לאגודה, לעיר ולמדינת ישראל. את הרוח החינוכית הזו הוא ספג מרעייתו זהבה, בעצמה מחנכת במשך עשרות שנים. בשל פעילותו הרבה נבחר בעבר ליקיר ההסתדרות ויקיר הפועל פתח תקוה. הוא רואה את כל ספורטאי האגודה כבניו ולכן דואג לרווחתם, לחינוכם ולקידומם. האגודה ממלאת את כל ישותו והוא רואה בה מפעל חיים.
על כל אלה ועוד, נבחר ניסים קלדרון ליקיר העיר פתח תקוה לשנת תשע"ה.
