אישים ומייסדים
הרב חיים שמעון הרבסט
נולד בשנת 1943 בהונגריה, בשיאה של מלחמת העולם השנייה.
אביו של שמעון שגויס לפלוגות העבודה של "צלב החץ", נעדר מהבית בזמן לידתו ואף בברית המילה שלו לא השתתף. המשפחה הועברה מעיירתה הוידוננש, והאם פרנסה לבד את המשפחה ונשאה את חיים שמעון התינוק על גבה בזמן עבודתה כשברקע הפצצות של הצבא הרוסי נגד הצבא הגרמני. בתום המלחמה השתחרר האב והמשפחה התאחדה בביתה והחליטה לעלות לארץ ישראל. אולם עלייתם התעכבה ורק ב-1948 הגיע תורם לעלות. עם הגעתם לארץ, הועברו למעברת באר יעקב ותוך זמן קצר קיבלה המשפחה בית ערבי ישן ברמלה, דבר שנחשב לשיפור משמעותי בתנאי מגוריהם. לפרנסת הבית עבדו ההורים בפרדס, במפעלים ובכל מקום אפשרי.
חיים שמעון, שהיה בן חמש כשעלה, החל ללמוד ברמלה, במסגרת החינוך העצמאי. בנערותו למד בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק, ואחרי 12 שנים עברה המשפחה לפתח תקוה, וחיים שמעון החל ללמוד בישיבת "אור ישראל" בעיר. לאחר נישואיו עבר לאשדוד לפרק זמן ובשנת תשל"ה (1975) חזר לפתח תקוה ומאז לא עזב את העיר. הוא פתח משרד לביטוח וממנו התפרנס לאורך כל השנים. בפתח תקוה הוא החל בפעילות ציבורית, בעיקר בקרב הציבור החרדי. בתקופת כהונתו של ראש העיר לשעבר דב תבורי הוא אף נחבר מטעמם למועצת העיר. אולם, עד מהרה הבין כי למרות אהבתו לפעילות ציבורית הוא פחות אוהב את הפעילות הפוליטית. מסיבה זו העדיף לעזוב את מועצת העיר ולהמשיך את פעילותו הציבורית וההתנדבותית, לצד עבודתו כאיש ביטוח.
חיים שמעון הקים שני מפעלי התנדבות מרכזיים. הראשון הוא מיל"ה - מתנדבים למען הזולת, ארגון המפעיל עשרות מתנדבים המחלקים חבילות מזון מדי שבוע למשפחות נזקקות. שמות המשפחות הנזקקות מתקבלים מאגף הרווחה, ממתנדבים ומפניות ישירות לארגון, והחבילות נמסרות ישירות לנזקקים ללא ציון שם הארגון התורם, מתן בסתר לשמו. המפעל המרכזי השני של הרב הוא הקמת קריה חסידית בשם "קרית הבעש"ט" שבהקמתה היה מעורב לכל אורך הדרך. במשך שנים טיפל בנושאים הארגונים, החל בקבלת רישיונות ואישורים וכלה בעניינים הרוחניים ודאגה לאיכות חיים סביבתית. הוא יזם הקמת מקוואות ושאר צרכים שהציבור זקוק להם, לרבות הקמת בית הכנסת הגדול והמרכזי בשכונה. בית כנסת זה פועל בכל שעות היממה ונותן שירות לכל יהודי באשר הוא, ללא הבדל עדות ומעמדות.
את עיקר מרצו משקיע הרב בגיוס מתנדבים למפעלים שלו. הוא מנצח עליהם ומפעיל אותם, במיומנות וביעילות. הרב מנצל כל במה כדי לגייס עוד ועוד מתנדבים למפעליו כדי שיוכל לתת מענה לצרכים הרבים בציבור.
על כל אלה ועוד, נבחר הרב שמעון הרבסט ליקיר העיר פתח תקוה לשנת תשע"ה.
אביו של שמעון שגויס לפלוגות העבודה של "צלב החץ", נעדר מהבית בזמן לידתו ואף בברית המילה שלו לא השתתף. המשפחה הועברה מעיירתה הוידוננש, והאם פרנסה לבד את המשפחה ונשאה את חיים שמעון התינוק על גבה בזמן עבודתה כשברקע הפצצות של הצבא הרוסי נגד הצבא הגרמני. בתום המלחמה השתחרר האב והמשפחה התאחדה בביתה והחליטה לעלות לארץ ישראל. אולם עלייתם התעכבה ורק ב-1948 הגיע תורם לעלות. עם הגעתם לארץ, הועברו למעברת באר יעקב ותוך זמן קצר קיבלה המשפחה בית ערבי ישן ברמלה, דבר שנחשב לשיפור משמעותי בתנאי מגוריהם. לפרנסת הבית עבדו ההורים בפרדס, במפעלים ובכל מקום אפשרי.
חיים שמעון, שהיה בן חמש כשעלה, החל ללמוד ברמלה, במסגרת החינוך העצמאי. בנערותו למד בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק, ואחרי 12 שנים עברה המשפחה לפתח תקוה, וחיים שמעון החל ללמוד בישיבת "אור ישראל" בעיר. לאחר נישואיו עבר לאשדוד לפרק זמן ובשנת תשל"ה (1975) חזר לפתח תקוה ומאז לא עזב את העיר. הוא פתח משרד לביטוח וממנו התפרנס לאורך כל השנים. בפתח תקוה הוא החל בפעילות ציבורית, בעיקר בקרב הציבור החרדי. בתקופת כהונתו של ראש העיר לשעבר דב תבורי הוא אף נחבר מטעמם למועצת העיר. אולם, עד מהרה הבין כי למרות אהבתו לפעילות ציבורית הוא פחות אוהב את הפעילות הפוליטית. מסיבה זו העדיף לעזוב את מועצת העיר ולהמשיך את פעילותו הציבורית וההתנדבותית, לצד עבודתו כאיש ביטוח.
חיים שמעון הקים שני מפעלי התנדבות מרכזיים. הראשון הוא מיל"ה - מתנדבים למען הזולת, ארגון המפעיל עשרות מתנדבים המחלקים חבילות מזון מדי שבוע למשפחות נזקקות. שמות המשפחות הנזקקות מתקבלים מאגף הרווחה, ממתנדבים ומפניות ישירות לארגון, והחבילות נמסרות ישירות לנזקקים ללא ציון שם הארגון התורם, מתן בסתר לשמו. המפעל המרכזי השני של הרב הוא הקמת קריה חסידית בשם "קרית הבעש"ט" שבהקמתה היה מעורב לכל אורך הדרך. במשך שנים טיפל בנושאים הארגונים, החל בקבלת רישיונות ואישורים וכלה בעניינים הרוחניים ודאגה לאיכות חיים סביבתית. הוא יזם הקמת מקוואות ושאר צרכים שהציבור זקוק להם, לרבות הקמת בית הכנסת הגדול והמרכזי בשכונה. בית כנסת זה פועל בכל שעות היממה ונותן שירות לכל יהודי באשר הוא, ללא הבדל עדות ומעמדות.
את עיקר מרצו משקיע הרב בגיוס מתנדבים למפעלים שלו. הוא מנצח עליהם ומפעיל אותם, במיומנות וביעילות. הרב מנצל כל במה כדי לגייס עוד ועוד מתנדבים למפעליו כדי שיוכל לתת מענה לצרכים הרבים בציבור.
על כל אלה ועוד, נבחר הרב שמעון הרבסט ליקיר העיר פתח תקוה לשנת תשע"ה.
