אישים ומייסדים
שלמה צברי
נולד בתימן בשנת 1942. עלה לישראל בשנת 1949.
לאחר שהייה בת שנתיים במחנה עולים הגיעה המשפחה לפתח תקוה. שלמה החל לימודיו בבית הספר "נצח ישראל". עם פטירת אביו נאלץ לנדוד ללמוד בפנימייה בכפר סיטרין. אך קשיי הפרנסה במשפחה אילצוהו כר בגיל 14 לעזוב את לימודיו ולצאת לעבודה.
הוא התקבל לעבודה בבית חרושת לקופסאות פח "קניאל". ביום הוא עבד בערב השלים השכלתו בלימוד מקצוע בבית הספר עמל א' בפתח תקוה. בתום 3 שנים התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. עם סיום שרותו הצבאי חזר שוב ל"קניאל" והמשיך לעבוד שם למעלה מיובל שנים.
במהלך למעלה מחמישה עשורים של שנות עבודה הוא התלבט כמבלטן מקצועי מצטיין עם ידע ויכולות טכניות נדירות ובעיקר עם תכונות של עובד מתמיד, חרוץ, מסור ונאמן. יכולותיו המקצועיות ותכוניותיו הייחודיות אפשרו לו לחנוך ולהכשיר עובדים רבים במקצוע המבלטנות. מקצוע שאינו נלמד בבתי הספר. הכשרה זו אפשרה למפעל לשמור על רמה גבוהה של ייצור.
לכן, זכייתו בתואר "העובד המצטיין", היחיד על מפעל חיים וקבלתו מיד נשיא המדינה ובתואר "יקיר ההסתדרות" לשנת 2008, התבקשו מאליהם. כל מכריו, העובדים לצידו, אלו שמעליו ואלו הכפופים לו העריכו והוקירו את חריצותו, מקצועיותו, נאמנותו למפעל ולחברים.
במקביל לכל זה שלמה עסק ועוסק זה שנות דור בפעולות התנדבותיות בקהילתו. גולת הכותרת בפעילותו הינה הטיפול הצמוד בקשישים בודדים. אותם הוא סועד יום יום, לאורך כל ימות השבוע, החודש והשנה.
יכולת ההתמדה והמסירות שלו שבאו לביטוי בעבודתו במפעל "קניאל" מבוטאים גם בפעילותו זו. הכל בשקט, בצנעה, בנועם הליכות, תוך רצון כן לסייע ולהקל לאותם קשישים. בנוסף לכך שלמה פעיל גם בבית הכנסת בו הוא מתפלל. גם שם הכל נעשה בצנעה ובהתמדה המאפיינת אותו.
על כל אלה ועוד, הוכתר שלמה צברי בעיטור יקיר העיר פתח תקוה, בשנת תשע"ג.
לאחר שהייה בת שנתיים במחנה עולים הגיעה המשפחה לפתח תקוה. שלמה החל לימודיו בבית הספר "נצח ישראל". עם פטירת אביו נאלץ לנדוד ללמוד בפנימייה בכפר סיטרין. אך קשיי הפרנסה במשפחה אילצוהו כר בגיל 14 לעזוב את לימודיו ולצאת לעבודה.
הוא התקבל לעבודה בבית חרושת לקופסאות פח "קניאל". ביום הוא עבד בערב השלים השכלתו בלימוד מקצוע בבית הספר עמל א' בפתח תקוה. בתום 3 שנים התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. עם סיום שרותו הצבאי חזר שוב ל"קניאל" והמשיך לעבוד שם למעלה מיובל שנים.
במהלך למעלה מחמישה עשורים של שנות עבודה הוא התלבט כמבלטן מקצועי מצטיין עם ידע ויכולות טכניות נדירות ובעיקר עם תכונות של עובד מתמיד, חרוץ, מסור ונאמן. יכולותיו המקצועיות ותכוניותיו הייחודיות אפשרו לו לחנוך ולהכשיר עובדים רבים במקצוע המבלטנות. מקצוע שאינו נלמד בבתי הספר. הכשרה זו אפשרה למפעל לשמור על רמה גבוהה של ייצור.
לכן, זכייתו בתואר "העובד המצטיין", היחיד על מפעל חיים וקבלתו מיד נשיא המדינה ובתואר "יקיר ההסתדרות" לשנת 2008, התבקשו מאליהם. כל מכריו, העובדים לצידו, אלו שמעליו ואלו הכפופים לו העריכו והוקירו את חריצותו, מקצועיותו, נאמנותו למפעל ולחברים.
במקביל לכל זה שלמה עסק ועוסק זה שנות דור בפעולות התנדבותיות בקהילתו. גולת הכותרת בפעילותו הינה הטיפול הצמוד בקשישים בודדים. אותם הוא סועד יום יום, לאורך כל ימות השבוע, החודש והשנה.
יכולת ההתמדה והמסירות שלו שבאו לביטוי בעבודתו במפעל "קניאל" מבוטאים גם בפעילותו זו. הכל בשקט, בצנעה, בנועם הליכות, תוך רצון כן לסייע ולהקל לאותם קשישים. בנוסף לכך שלמה פעיל גם בבית הכנסת בו הוא מתפלל. גם שם הכל נעשה בצנעה ובהתמדה המאפיינת אותו.
על כל אלה ועוד, הוכתר שלמה צברי בעיטור יקיר העיר פתח תקוה, בשנת תשע"ג.
