אישים ומייסדים
צבי מצנר
נולד בפולין בשנת 1933, עלה לישראל בשנת 1934.
עם עלייתו כתינוק, עם משפחתו, הגיע לפתח תקוה ומאז הוא חי דרך קבע בעיר. המשפחה התגוררה מה שנקרא היום רחוב חיים עוזר. מקום זה היה מחוץ לעיר דבר שאפשר לגדל משק חי שכלל פרות, אווזים ותרנגולות.
הוא חבש את ספסלי בית הספר נצח ישראל לבנים.
כשהמחזור שלו היה הראשון במדינת ישראל שכן הוא סיים בקיץ תש"ח. זיכרון ילדות של צבי קשור למלחמה זו. את הבנות של ביה"ס המקביל העבירו לביה"ס של הבנים, ובזה של הבנות שיכנו את אלמנות ויתומי גוש עציון. חוויה מכוננת לילד צעיר שהשפיעה עליו בהמשך.
כנהוג אז, בגיל תיכון הוא למד לימודי ערב בעוד שבשעות היום הוא עבד לפרנסת ביתו. בי"ס ערב זה היה של "ילדי העובדים" מה שנקרא היום בי"ס הס.
צבי התגייס לצה"ל לתפקיד יעודי. לצורך כך עשה טירונות, קורס מכ"ים וקורס סמלים ברצף אחד. בתוך כך הוא הוכשר להדריך בחיל רפואה.
עם שחרורו מצה"ל הצטרף צבי לחנות האיטליז של המשפחה בלב העיר והחל לעבוד שם. עבודתו זו נמשכה שנות דור עד כי החנות הפכה להיות מותג בקרב התושבים. במקביל לכך החל לעסוק בפעילות ציבורית מגוונת. זה החל כחבר ויו"ר ועד ההורים בי"ס נר עציון בו למדו ילדיו, שם עמל רבות לפיתוח בית הספר. חבר הנהלת בית הכנסת עין גנים, חבר מועצת ההורים העירונית, חבר המועצה הדתית במשך 16 שנים, בהן היה פעיל בועדות משנה של המועצה.
אשתו, רבקה ע"ה הייתה ציירת, בעקבות כך היה פעיל בהקמת עמותת אומני פתח תקוה ואף פעל בה לאורך שנים כדי לבססה. בזמנו הפנוי הוא צילם ותיעד את בתיה הראשונים של פתח תקוה. את תמונותיו העביר לארכיון ההיסטרי העירוני. היום תמונות אלו משמשות את באי הארכיון.
התמונות שצילם היוו השראה לציוריה של אשתו רבקה ע"ה שהרבתה לצייר את בתי העיר הראשונים. את הציורים הנהדרים תרם צבי למכון לאומנות חזותית הפועל בקריית המוזיאונים. מתוך כך, צבי פועל גם בוועדה לשימור אתרים הפועלת בעירייה. במקביל לכך מתנדב צבי בהיכל התרבות העירוני ומסייע שם בפעילות השוטפת. על כך הוענקה לו תעודת מתנדב מידי ראש העיר.
כאילו לא די בכך, צבי מתנדב גם בארגון הגמלאים העירוני, אשר מארגן פעילות תרבותית וחברתית לגמלאי העיר פתח תקוה.
צבי הוא אומן-פסל בפני עצמו. את יצירותיו הוא מציג בתערוכות בפתח תקוה ומחוצה לה. חלק מהן נתרמו על ידיו לגופים עירוניים כאן בעיר.
על כל אלה ועוד, הוכתר צבי מצנר בעיטור יקיר העיר פתח תקוה, בשנת תשע"ג.
עם עלייתו כתינוק, עם משפחתו, הגיע לפתח תקוה ומאז הוא חי דרך קבע בעיר. המשפחה התגוררה מה שנקרא היום רחוב חיים עוזר. מקום זה היה מחוץ לעיר דבר שאפשר לגדל משק חי שכלל פרות, אווזים ותרנגולות.
הוא חבש את ספסלי בית הספר נצח ישראל לבנים.
כשהמחזור שלו היה הראשון במדינת ישראל שכן הוא סיים בקיץ תש"ח. זיכרון ילדות של צבי קשור למלחמה זו. את הבנות של ביה"ס המקביל העבירו לביה"ס של הבנים, ובזה של הבנות שיכנו את אלמנות ויתומי גוש עציון. חוויה מכוננת לילד צעיר שהשפיעה עליו בהמשך.
כנהוג אז, בגיל תיכון הוא למד לימודי ערב בעוד שבשעות היום הוא עבד לפרנסת ביתו. בי"ס ערב זה היה של "ילדי העובדים" מה שנקרא היום בי"ס הס.
צבי התגייס לצה"ל לתפקיד יעודי. לצורך כך עשה טירונות, קורס מכ"ים וקורס סמלים ברצף אחד. בתוך כך הוא הוכשר להדריך בחיל רפואה.
עם שחרורו מצה"ל הצטרף צבי לחנות האיטליז של המשפחה בלב העיר והחל לעבוד שם. עבודתו זו נמשכה שנות דור עד כי החנות הפכה להיות מותג בקרב התושבים. במקביל לכך החל לעסוק בפעילות ציבורית מגוונת. זה החל כחבר ויו"ר ועד ההורים בי"ס נר עציון בו למדו ילדיו, שם עמל רבות לפיתוח בית הספר. חבר הנהלת בית הכנסת עין גנים, חבר מועצת ההורים העירונית, חבר המועצה הדתית במשך 16 שנים, בהן היה פעיל בועדות משנה של המועצה.
אשתו, רבקה ע"ה הייתה ציירת, בעקבות כך היה פעיל בהקמת עמותת אומני פתח תקוה ואף פעל בה לאורך שנים כדי לבססה. בזמנו הפנוי הוא צילם ותיעד את בתיה הראשונים של פתח תקוה. את תמונותיו העביר לארכיון ההיסטרי העירוני. היום תמונות אלו משמשות את באי הארכיון.
התמונות שצילם היוו השראה לציוריה של אשתו רבקה ע"ה שהרבתה לצייר את בתי העיר הראשונים. את הציורים הנהדרים תרם צבי למכון לאומנות חזותית הפועל בקריית המוזיאונים. מתוך כך, צבי פועל גם בוועדה לשימור אתרים הפועלת בעירייה. במקביל לכך מתנדב צבי בהיכל התרבות העירוני ומסייע שם בפעילות השוטפת. על כך הוענקה לו תעודת מתנדב מידי ראש העיר.
כאילו לא די בכך, צבי מתנדב גם בארגון הגמלאים העירוני, אשר מארגן פעילות תרבותית וחברתית לגמלאי העיר פתח תקוה.
צבי הוא אומן-פסל בפני עצמו. את יצירותיו הוא מציג בתערוכות בפתח תקוה ומחוצה לה. חלק מהן נתרמו על ידיו לגופים עירוניים כאן בעיר.
על כל אלה ועוד, הוכתר צבי מצנר בעיטור יקיר העיר פתח תקוה, בשנת תשע"ג.
