אישים ומייסדים
צבי מירון
נולד בשנת 1941 בישראל.
ילדותו ונערותו עברו עליו בחיפה. זו שהייתה בסיס ימי מרכזי של ממשלת המנדט הבריטי עם המשתמע מכך. זו שערבים ויהודים התגוררו בה והבעייתיות של ימי מלחמת העצמאות. למרות כך צבי אינו מציין אירוע יוצא דופן מעבר לנזכר בתקשורת דאז. כך או כך צבי היה פעיל כחניך וכמדריך בתנועת הנוער "השומר הצעיר". מכאן הדרך לפעילות מפלגתית במסגרת מפ"ם הייתה סלולה וברורה. בין לבין התגייס צבי לנח"ל במסגרת גרעין שיועד לקיבוץ סאסא. גם המסלול הצבאי היה סלול לאחד כמוהו. אחרי טירונות, היאחזות ושל"ת שירת בגדוד 50 של הצנחנים. עם שחרורו המשיך במסגרת זו בשירות מילואים עד תום התקופה. במסגרות אלו לחם במלחמת ששת הימים בעמק דותן ובמלחמת יום הכיפורים בקרבות סיני.
מאחר וצבי למד מכונאות בתיכון הוא ביקש לעבוד בתחום זה. מה עושה חיפאי שחושק בכך? פונה לנמל. שם הוא מתקבל כצוער קצונה על אחת מאניות "צים". לאחר מכן מתקדם לדרגת קצין מכונות. כך הפליג צבי בימים בכל העולם. זו גם הייתה הדרך אז לראות עולם. העבודה קסמה לו עד שהתברר לו, כי ככל שיתקדם בדרגותיו ובתפקידיו יצטרך לשהות זמן ממושך יותר על פני המים. לכך הוא לא הסכים. לכן עלה ליבשה.
צבי פנה ללמוד תחום שקרוב לליבו, הוראה. אכן למד בסמינר הקיבוצים בבית ברל. שם הכיר סטודנטית, שרה, כעבור זמן קצר נישאו. למדו ביחד והתגוררו שם בסמינר. אכן הוא פונה להוראה. התחנה הראשונה הייתה בית שאן. בימים ההם ללכת לשם הייתה זו שליחות אמיתית. בהמשך הוא מלמד בקיבוץ יפתח. מנהל בי"ס "מרכז הנוער" בקרית שמונה ובי"ס ערב לנערים עובדים. עוזב את החינוך לטובת עבודה בתעשייה האווירית. חבר ועד העובדים ומזכירו. במהלך השנים המשיך בתחום זה בגלגולים שונים עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1997.
צבי לא נח לרגע. מרגע הגעתו לפתח תקוה בשנת 1977 החל לפעול בתחילה כחבר ויו"ר ועדי ההורים בבתי הספר בהם למדו ילדיו. בהמשך, במסגרת מפ"ם, לימים מר"צ. כך שעם פרישתו מהעבודה התפנה לייצג את תנועתו במועצת עיריית פתח תקוה. אכן צבי מכהן כיו"ר מר"צ בפתח תקוה בשנים 1998 ועד 2005, ונבחר למועצת העיר בשנת 1998 בה כיהן עד שנת 2005. בן תפקידיו הרבים בעירייה ניתן למנות אחדים כמו סגן ראש מינהל ההנדסה, יו"ר הועדה החקלאית, חבר במועצת המנהלים של החברה לפיתוח פתח תקוה, ראש אגף התנועה, פעיל נמרץ ביד לבנים. והחשוב מכל, צבי היווה אוזן קשת לבקשות, מצוקות ועניינים שהציבור בעיר הפנה אליו. שכן צבי למרות שהיה חבר מועצת עיר ללא שכר הוא עבד בעירייה במשרה מלאה כאחד הפקידים. למותר לציין בהתנדבות מלאה. הוא פעל לטובת כל הציבורים בעיר. די אם נדגים זאת בכך שסייע להקמת ביה"ס דתי דעת מבינים , או הקמת גן ילדים חרדי בהדר גנים, עוד ועוד. את חזרתו לפעילות פוליטית והתחברותו למפ"ם בפתח תקוה הוא חייב לח"כ לשעבר מנחם רצון ז"ל איש מחנה יהודה שקרבו לעשייה הציבורית.
על כל אלה ועוד, הוכתר צבי מירון בעיטור יקיר העיר פתח תקוה, בשנת תשע"ג.
ילדותו ונערותו עברו עליו בחיפה. זו שהייתה בסיס ימי מרכזי של ממשלת המנדט הבריטי עם המשתמע מכך. זו שערבים ויהודים התגוררו בה והבעייתיות של ימי מלחמת העצמאות. למרות כך צבי אינו מציין אירוע יוצא דופן מעבר לנזכר בתקשורת דאז. כך או כך צבי היה פעיל כחניך וכמדריך בתנועת הנוער "השומר הצעיר". מכאן הדרך לפעילות מפלגתית במסגרת מפ"ם הייתה סלולה וברורה. בין לבין התגייס צבי לנח"ל במסגרת גרעין שיועד לקיבוץ סאסא. גם המסלול הצבאי היה סלול לאחד כמוהו. אחרי טירונות, היאחזות ושל"ת שירת בגדוד 50 של הצנחנים. עם שחרורו המשיך במסגרת זו בשירות מילואים עד תום התקופה. במסגרות אלו לחם במלחמת ששת הימים בעמק דותן ובמלחמת יום הכיפורים בקרבות סיני.
מאחר וצבי למד מכונאות בתיכון הוא ביקש לעבוד בתחום זה. מה עושה חיפאי שחושק בכך? פונה לנמל. שם הוא מתקבל כצוער קצונה על אחת מאניות "צים". לאחר מכן מתקדם לדרגת קצין מכונות. כך הפליג צבי בימים בכל העולם. זו גם הייתה הדרך אז לראות עולם. העבודה קסמה לו עד שהתברר לו, כי ככל שיתקדם בדרגותיו ובתפקידיו יצטרך לשהות זמן ממושך יותר על פני המים. לכך הוא לא הסכים. לכן עלה ליבשה.
צבי פנה ללמוד תחום שקרוב לליבו, הוראה. אכן למד בסמינר הקיבוצים בבית ברל. שם הכיר סטודנטית, שרה, כעבור זמן קצר נישאו. למדו ביחד והתגוררו שם בסמינר. אכן הוא פונה להוראה. התחנה הראשונה הייתה בית שאן. בימים ההם ללכת לשם הייתה זו שליחות אמיתית. בהמשך הוא מלמד בקיבוץ יפתח. מנהל בי"ס "מרכז הנוער" בקרית שמונה ובי"ס ערב לנערים עובדים. עוזב את החינוך לטובת עבודה בתעשייה האווירית. חבר ועד העובדים ומזכירו. במהלך השנים המשיך בתחום זה בגלגולים שונים עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1997.
צבי לא נח לרגע. מרגע הגעתו לפתח תקוה בשנת 1977 החל לפעול בתחילה כחבר ויו"ר ועדי ההורים בבתי הספר בהם למדו ילדיו. בהמשך, במסגרת מפ"ם, לימים מר"צ. כך שעם פרישתו מהעבודה התפנה לייצג את תנועתו במועצת עיריית פתח תקוה. אכן צבי מכהן כיו"ר מר"צ בפתח תקוה בשנים 1998 ועד 2005, ונבחר למועצת העיר בשנת 1998 בה כיהן עד שנת 2005. בן תפקידיו הרבים בעירייה ניתן למנות אחדים כמו סגן ראש מינהל ההנדסה, יו"ר הועדה החקלאית, חבר במועצת המנהלים של החברה לפיתוח פתח תקוה, ראש אגף התנועה, פעיל נמרץ ביד לבנים. והחשוב מכל, צבי היווה אוזן קשת לבקשות, מצוקות ועניינים שהציבור בעיר הפנה אליו. שכן צבי למרות שהיה חבר מועצת עיר ללא שכר הוא עבד בעירייה במשרה מלאה כאחד הפקידים. למותר לציין בהתנדבות מלאה. הוא פעל לטובת כל הציבורים בעיר. די אם נדגים זאת בכך שסייע להקמת ביה"ס דתי דעת מבינים , או הקמת גן ילדים חרדי בהדר גנים, עוד ועוד. את חזרתו לפעילות פוליטית והתחברותו למפ"ם בפתח תקוה הוא חייב לח"כ לשעבר מנחם רצון ז"ל איש מחנה יהודה שקרבו לעשייה הציבורית.
על כל אלה ועוד, הוכתר צבי מירון בעיטור יקיר העיר פתח תקוה, בשנת תשע"ג.
