אישים ומייסדים
הרב צבי ליבוביץ
נולד בשנת 1920 ברומניה, עלה לישראל בשנת 1948.
ילדותו ונערותו עברו עליו כתלמיד בתלמוד תורה ובישיבות בערים יאסי וקישינוב. שם הוסמך לרבנות ואכן כיהן כרב בערים וסלוי ובוקרשט.
שנות השואה עברו עליו במחנה ריכוז יעודי לראשי הקהל ורבנים. גם שם בתנאים לא תנאים הנהיג ולימד את האסירים כדי לשמור על רוחם ועל יהדותם.
עד המלחמה ולאחריה הרב צבי היה פעיל בתנועת המזרחי הציונית. היה חבר בהנהלה הארצית הרומנית של תנועת תורה ועבודה כמו גם מזכיר הועידה הארצית ה-24 של ההסתדרות הציונית ברומניה.
כשהבשילו התנאים העפיל לארץ ישראל, אך זה נמנע ממנו. יחד עם אשתו ובתו הפעוטה הוגלו למחנות המעצר בקפריסין. גם שם המשיך בלימודי יהדות ועברית. היה פעיל בריחה. כדי לחזק את העצורים שהיו כולם שרידי שואה כמוהו.
בשנת תש"ח-1948, כשנפתחו שערי המחנות, עלה למדינת ישראל. התגייס לצה"ל ושירת בו 30 שנים כלוחם, בסדיר ובמילואים. עם תום השירות הסדיר פנה להוראת וחינוך-משאת נפשו.
את דרכו בחינוך החל כמורה בבי"ס ממ"ד נצח ישראל-בנים. לאחר מכן, סגן מנהל בי"ס ממ"ד מחנה יהודה. בהמשך, מנהל בי"ס ממ"ד מעברת עמישב, מנהל בי"ס ממ"ד יבנה ברעננה. מפקח ארצי על השתלמויות מורים בין שאר חנך מנהלים חדשים במהלך עבודתם, ריכז את השתלמויות מורים במכללת גבעת וושינגטון. במהלך השנים יזם קיומן של השתלמויות מורים בישיבות מרכז הרב וכרם ביבנה, אף ליווה אותן ופיקח עליהן.
במקביל לכך חיבור חוברות לימוד ועבודה לתלמידים בתנ"ך, משנה ותלמוד. כמו גם כיהן כחבר בצוות תכניות הלימוד בתושב"ע לחינוך ממ"ד, באוניברסיטת בר-אילן.
בלאחר כ"ח שנות הוראה וחינוך פרש לגמלאות. אז קיבל על עצמו שליחות לאומית ותנועתית לכהן כרב קהילת המזרחי בוינה. גם שם עסק בחינוך, בהוראה, לנוער ולמבוגרים כאחד. למותר לציין כי עיקר זמנו הוקדש לחינוך, לציונות, לערכי הלאום והזהות היהודית.
מאז חזרתו לארץ, הוא מכהן כרב קהילת "היכל יונה" בכפר אברהם. שם ייסד מערכת שיעורים תורניים. משלא הסתפק בכך, החל ללמד בבתי הכנסת באזור כפר אברהם, במועדון הגימלאים "חזני" של הפועל המזרחי, בסניף בנק המזרחי ברח' שטממפר ועוד. כל זה לצד חיבור חוברות הלכה והדרכה למועדי ישראל.
על כל אלה ועוד, הוכתר הרב צבי ליבוביץ בעיטור יקיר העיר פתח תקוה, בשנת תשע"ג.
ילדותו ונערותו עברו עליו כתלמיד בתלמוד תורה ובישיבות בערים יאסי וקישינוב. שם הוסמך לרבנות ואכן כיהן כרב בערים וסלוי ובוקרשט.
שנות השואה עברו עליו במחנה ריכוז יעודי לראשי הקהל ורבנים. גם שם בתנאים לא תנאים הנהיג ולימד את האסירים כדי לשמור על רוחם ועל יהדותם.
עד המלחמה ולאחריה הרב צבי היה פעיל בתנועת המזרחי הציונית. היה חבר בהנהלה הארצית הרומנית של תנועת תורה ועבודה כמו גם מזכיר הועידה הארצית ה-24 של ההסתדרות הציונית ברומניה.
כשהבשילו התנאים העפיל לארץ ישראל, אך זה נמנע ממנו. יחד עם אשתו ובתו הפעוטה הוגלו למחנות המעצר בקפריסין. גם שם המשיך בלימודי יהדות ועברית. היה פעיל בריחה. כדי לחזק את העצורים שהיו כולם שרידי שואה כמוהו.
בשנת תש"ח-1948, כשנפתחו שערי המחנות, עלה למדינת ישראל. התגייס לצה"ל ושירת בו 30 שנים כלוחם, בסדיר ובמילואים. עם תום השירות הסדיר פנה להוראת וחינוך-משאת נפשו.
את דרכו בחינוך החל כמורה בבי"ס ממ"ד נצח ישראל-בנים. לאחר מכן, סגן מנהל בי"ס ממ"ד מחנה יהודה. בהמשך, מנהל בי"ס ממ"ד מעברת עמישב, מנהל בי"ס ממ"ד יבנה ברעננה. מפקח ארצי על השתלמויות מורים בין שאר חנך מנהלים חדשים במהלך עבודתם, ריכז את השתלמויות מורים במכללת גבעת וושינגטון. במהלך השנים יזם קיומן של השתלמויות מורים בישיבות מרכז הרב וכרם ביבנה, אף ליווה אותן ופיקח עליהן.
במקביל לכך חיבור חוברות לימוד ועבודה לתלמידים בתנ"ך, משנה ותלמוד. כמו גם כיהן כחבר בצוות תכניות הלימוד בתושב"ע לחינוך ממ"ד, באוניברסיטת בר-אילן.
בלאחר כ"ח שנות הוראה וחינוך פרש לגמלאות. אז קיבל על עצמו שליחות לאומית ותנועתית לכהן כרב קהילת המזרחי בוינה. גם שם עסק בחינוך, בהוראה, לנוער ולמבוגרים כאחד. למותר לציין כי עיקר זמנו הוקדש לחינוך, לציונות, לערכי הלאום והזהות היהודית.
מאז חזרתו לארץ, הוא מכהן כרב קהילת "היכל יונה" בכפר אברהם. שם ייסד מערכת שיעורים תורניים. משלא הסתפק בכך, החל ללמד בבתי הכנסת באזור כפר אברהם, במועדון הגימלאים "חזני" של הפועל המזרחי, בסניף בנק המזרחי ברח' שטממפר ועוד. כל זה לצד חיבור חוברות הלכה והדרכה למועדי ישראל.
על כל אלה ועוד, הוכתר הרב צבי ליבוביץ בעיטור יקיר העיר פתח תקוה, בשנת תשע"ג.
