אישים ומייסדים
הרב יוסף בא-גד
נולד בשנת 1932 בישראל.
דומה ששמו של הרב יוסף בא-גד מזוהה יותר מכל עם ישיבת בני-עקיבא בנחלים. בא-גד ונחלים פועלים יחדיו כבר כששה עשורים. נראה ששני השמות הללו ירדו כרוכים יחד מן השמים. שכן הרב בא-גד הוא זה שהקים את הישיבה כבר בגיל 23, עמד בראשה כיהן כמנהלה ובשנים האחרונות הוא מלווה את יציר כפיו כנשיא הישיבה. כך שכל שנותיו הבוגרים הוא קשר את גורלו עם הישיבה שלאורך שנים היתה זו הישיבה שהכילה את מספר התלמידים הרב ביותר מין הישיבות התיכוניות בארץ. הוא חי את הישיבה הוא נשם אותה היא היתה ביתו.
כמי שנולד במושבה מוצא בהרי יהודה שהיתה נתונה להתקפות והתנפלות של ערביי הסביבה, בשנת תרפ"ט, בשנם תרצ"ו-תרצ"ט ובשנת תש"ח, למד הרב בא-גד "על בשרו" את הצורך להרתם לרשות הכלל. לתרום לתת. לכן במקביל לניהול הישיבה בצד האירגוני - הכספי כמו גם בצד הרוחני-חינוכי, הוא כיהן כמנהל המרכז לחינוך דתי, תרם את חלקו במרכז ישיבות בני-עקיבא, שהישיבה היתה חלק מהמרכז, חבר במועצת החינוך הדתי, ועוד. בין השאר כיהן הרב בא-גד כחבר בכנסת ה-13.
כאיש חינוך ותודה, חיבר הרב עשרות חיבורים תורניים, ערך והוציא לאור ספרי יסוד ביהדות כמו: סידור, חומש, משנה ברורה, תלמוד בבלי, רמב"ם ועוד. כולם נועדו לסייע לתלמידים ולמתעניינים, ללמוד בקלות, להבין ולזכור את הנלמד. חיבוריו התורניים נלמדים ברבות מהישיבות, שכן הושקע בהם גם הבט פדגוגי-חינוכי.
עם צאתו לגמלאות, ממשיך הרב להיות בקשר עם הישיבה ותלמידיה. אך בכך לא סגי, הרב משקיע את זמנו וכוחו בסיוע למשפחות אשר גורלן המר להן. מציע עזרה רוחנית וגשמית. הוא מבקש בבתי אבלים, מוסר שיעורי תורה ומוסר. מעודד ומחזק את המשפחות. נותן שיעורי תורה בתי חולים, בבתי אבות ועוד. המכנה המשותף לפעולות הללו, הינו הרצון לתת. זה טבוע בדמו. פעם זה היה הקמת ותפעול הישיבה. בהמשך חיבורים תורניים ולבסוף סיוע לכאלה שקשה להם אם אלו אבלים ואם מדובר במשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית.
על כל אלה ועוד, הוכתר הרב יוסף בא-גד בעיטור יקיר העיר פתח תקוה, בשנת תשע"ג.
דומה ששמו של הרב יוסף בא-גד מזוהה יותר מכל עם ישיבת בני-עקיבא בנחלים. בא-גד ונחלים פועלים יחדיו כבר כששה עשורים. נראה ששני השמות הללו ירדו כרוכים יחד מן השמים. שכן הרב בא-גד הוא זה שהקים את הישיבה כבר בגיל 23, עמד בראשה כיהן כמנהלה ובשנים האחרונות הוא מלווה את יציר כפיו כנשיא הישיבה. כך שכל שנותיו הבוגרים הוא קשר את גורלו עם הישיבה שלאורך שנים היתה זו הישיבה שהכילה את מספר התלמידים הרב ביותר מין הישיבות התיכוניות בארץ. הוא חי את הישיבה הוא נשם אותה היא היתה ביתו.
כמי שנולד במושבה מוצא בהרי יהודה שהיתה נתונה להתקפות והתנפלות של ערביי הסביבה, בשנת תרפ"ט, בשנם תרצ"ו-תרצ"ט ובשנת תש"ח, למד הרב בא-גד "על בשרו" את הצורך להרתם לרשות הכלל. לתרום לתת. לכן במקביל לניהול הישיבה בצד האירגוני - הכספי כמו גם בצד הרוחני-חינוכי, הוא כיהן כמנהל המרכז לחינוך דתי, תרם את חלקו במרכז ישיבות בני-עקיבא, שהישיבה היתה חלק מהמרכז, חבר במועצת החינוך הדתי, ועוד. בין השאר כיהן הרב בא-גד כחבר בכנסת ה-13.
כאיש חינוך ותודה, חיבר הרב עשרות חיבורים תורניים, ערך והוציא לאור ספרי יסוד ביהדות כמו: סידור, חומש, משנה ברורה, תלמוד בבלי, רמב"ם ועוד. כולם נועדו לסייע לתלמידים ולמתעניינים, ללמוד בקלות, להבין ולזכור את הנלמד. חיבוריו התורניים נלמדים ברבות מהישיבות, שכן הושקע בהם גם הבט פדגוגי-חינוכי.
עם צאתו לגמלאות, ממשיך הרב להיות בקשר עם הישיבה ותלמידיה. אך בכך לא סגי, הרב משקיע את זמנו וכוחו בסיוע למשפחות אשר גורלן המר להן. מציע עזרה רוחנית וגשמית. הוא מבקש בבתי אבלים, מוסר שיעורי תורה ומוסר. מעודד ומחזק את המשפחות. נותן שיעורי תורה בתי חולים, בבתי אבות ועוד. המכנה המשותף לפעולות הללו, הינו הרצון לתת. זה טבוע בדמו. פעם זה היה הקמת ותפעול הישיבה. בהמשך חיבורים תורניים ולבסוף סיוע לכאלה שקשה להם אם אלו אבלים ואם מדובר במשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית.
על כל אלה ועוד, הוכתר הרב יוסף בא-גד בעיטור יקיר העיר פתח תקוה, בשנת תשע"ג.
