אישים ומייסדים

נולד בשנת 1929 בפתח-תקוה. נין ונכד למייסדי המושבה, אשר התיישבו בתחילה על גדת הירקון והיו חברים ב"ירקונים".

סבו אברהם וינקלר תרם רבות למושבה. בין השאר תרם את השטח שעליו הוקם בית הספר הראשון במושבה, "נצח-ישראל". השטח הוקדש על ידיו לעיר פתח-תקוה, ללא שום יכולת להמיר את הבניה הציבורית עליו, בבניה פרטית.

נחמיה שגדל ב"בית מתנדבים" התגייס בגיל 16 ל"הגנה". כעבור שנתיים התגייס לפלמ"ח והוצב בגדוד "הפורצים" שבחטיבת "הראל". השתתף בקרבות ירושלים כמו גם בכל מלחמות ישראל וזכה לעיטור לוחמי המדינה מטעם מדינת ישראל. במילואים הוא שירות עד גיל 54 כלוחם פעיל. בשנות נערותו שיחק בקבוצת הכדורגל מכבי אבשלום-פתח-תקוה והצטיין בשורותיה. במשך כעשור שנים נחמיה היה מעמודי התוך של הקבוצה. יחד עם קבוצתו זכה בשנת 1952 בגביע המדינה בכדורגל. בהמשך הזמן כיהן כגזבר האגודה בהתנדבות.

במהלך השנים המשיך להתנדב בגופים רבים כמו למשל הביטוח-הלאומי, המשמר-האזרחי, וארגון ותיקי ההגנה. כמו גם ב"ליונס" פ"ת. במסגרת זו כיהן כיו"ר ועדת הרווחה ונשיא המועדון. לאורך שנים ארוכות עוסק עם חבריו בחלוקת מזון, שמיכות, אימוץ גן אקי"ם, סיוע למועדון לעיוור, עוד ועוד.

בשל פעילותו הענפה הוכתר נחמיה בכמה וכמה עיטורים, כמו יקיר "ההגנה", איש המופת ב"ליונס", ועוד. כן מכהן בהנהלת אירגון חברי "ההגנה" בפ"ת ובגופים נוספים, ככל שהזמן מאפשר לו לפעול בהתנדבות.

על כל אלה ועוד, הוכתר נחמיה בתואר יקיר פתח-תקוה בשנת תשע"א.

נחמיה נפטר ב- 22 ביולי 2021.