אישים ומייסדים

רבקה נדיב

נולדה בישראל בשנת 1934.

בהיותה אחות מוסמכת עטורת השתלמויות ותארים מקצועיים, נמשכה רבקה לעסוק בתחום הגריאטריה. את עבודתה זו שילבה עם יצר ההתנדבות, עד כי אי אפשר היה להבחין, בשנות עבדותה בין עבודה לבין התנדבות. הכל התערב. למותר לציין כי בצאתה לגמלאות המשיכה רבקה להתנדב ואף הוספה מקומות ותחומים להתנדב בהם.

במהלך עבודתה פיתחה תוכניות הדרכה וחינוך לבריאות. היא ריכזה צוותי טיפול בנכים כרוניים ובחולים סיעודיים בפתח-תקוה. עסקה בזיהוי חולים כרוניים ובהתאמת הטיפול האישי בכל אחד לפי צרכיו. יזמה הקמת מאגר השאלה של מכשירי שיקום, לראשונה בישראל. לימים משהוקם אירגון "יד שרה" הציוד הועבר לשם.

רבקה טיפלה בשיקום נוער נפגעי מחלת הפוליו מתוך מטרה להחזירם למשפחתם, לחברה ולקהילה. רבקה יזמה והקימה את עמותת על"ה זהב, שעניינה סיוע ועיסוק עם קשישים. היא חברת הנהלה ומתנדבת בארגון מיום הקמתו.

בשנת 1983 הוקמה ביוזמתה, העמותה למען הקשיש, חלוצת העמותות בארץ העוסקת עם קשישים. מאז היא חברת הנהלת העמותה ופעילה בה, במרכזי יום לקשיש שהוקמו על ידי העמותה.

בשנת 1985 יזמה רבקה את הקמת סניף מט"ב, בפתח-תקוה שקלט מטפלות בקשישים ובחולים כרוניים, שהועסקו על ידי משרד הבריאות. יחד עם תנועת "אמונה", יזמה הקמת מסעדת גיל הזהב "יד רבקה" המיועד לקשישים ולגלמודים. מסעדה שהינה חלוצה בתחום זה במדינת ישראל.

רבקה מתנדבת כאחות במרכזי היום של על"ה, חברה בצוות העובדים. פועלת, מייעצת, יוזמת ומדריכה את העובדים. בנוסף לכך רבקה מפעילה ומנחה קבוצות קשישים בנושאי בריאות ותזונה, יוצרת קשר עם מוסדות הבריאות בקהילה, עורכת ביקורי בית ועוד.

על כל אלה ועוד, הוכתרה רבקה בתואר יקירת פתח-תקוה בשנת תשע"א.