אישים ומייסדים

אסתר מרמורשטיין

נולדה בהונגריה בשנת 1926. עלתה לישראל בשנת 1946.

אסתר שעברה בצעירותה את אימת השואה, בה איבדה כמעט את כל משפחתה במפעל המוות באושוויץ, היא דוגמא ומופת להשתקמות ובניית חיים חדשים מלאי מעשה ותרומה לקהילה, למרות השואה ובגללה.

אסתר עלתה כמעפילה על האוניה "כנסת ישראל". כצפוי, האוניה נתפסה על ידי משחתות ממשלת המנדט הבריטי. כל נוסעיה הוגלו לקפריסין. בשל לידת בנה הבכור הועברה אסתר למחנה עתלית.
משאוחדה המשפחה הם קבעו את מקום מושבם בפתח-תקוה, לאחר שהות בכמה תחנות זמניות. אסתר הצעירה התמודדה בכבוד רב עם גידול ילדיה, בעל מגוייס לצבא, טראומת השואה, הבדידות והמחסור באמצעים. אז גמלה בלבה ההחלטה, לכשירווח קצת היא תעסוק במקצוע מיוחד: התנדבות.

משנת 1956 ועד עצם ימים אלו אסתר רק מתנדבת ומתנדבת, בכל זמן ובכל מקום. ניתן לציין כמה מהפעולות הבולטות: קליטת עלייה מהונגריה וארצות מזרח אירופה, סיוע לניצולי שואה ואחרים בתחום החומרי והרוחני, להם משמשת לפה אצל המוסדות.

אסתר הקימה ספריה רב לשונית לעיון והשאלה, כדי לתת לעולים מארצות שונות מענה רוחני ותרבותי. אסתר מפעילה את הספריה בעזרת מתנדבות. לימים בשל הנסיבות הקימה ספריה בעברית לילדים. המקום שוקק חיים מדי יום.

אסתר תיעדה בסרט את שעבר עליה בשואה ובתקומה. עם הסרט הזה היא עוברת מבית ספר אחד למשנהו ומספרת את סיפורה, אשר מטרתו לעודד את התלמידים ולחזקם להיות תלמידים טובים ואזרחים מועילים למדינת ישראל.

על כל אלה ועוד, הוכתרה אסתר בתואר יקירת פתח-תקוה בשנת תשס"ט.