אישים ומייסדים

חנוך ברטוב נולד בפתח תקוה בשנת תרפ"ו-1926 ולמד בבית ספר דתי ובגימנסיה ע"ש אחד העם. התגייס ב-1943 (בן 17) לצבא הבריטי ובמסגרתו שירת שלוש שנים בחטיבה היהודית הלוחמת, תחילה בארץ ישראל ואחרי כן באיטליה ובארצות השפלה. באותה עת החל לכתוב. סיפורו הראשון ראה-אור ב"הגלגל", כתב עת ספרותי בן התקופה.

משהשתחרר מהצבא הבריטי החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה ותולדות עם ישראל. במלחמת העצמאות הפסיק את לימודיו והתגייס לצה"ל ושירת ביחידת חי"ש בירושלים. לאחר המלחמה המשיך בלימודיו כמו גם ביצירתו. סיפורים פרי עטו נתפרסמו באותה העת בכתבי עת שונים "משא", "בשער", "אורלוגין" ועוד. כשסיים את לימודיו התיישב בקיבוץ עין החורש לחמש שנים, ועסק בהוראה ובחקלאות. בעת שהותו בקיבוץ נתפרסמו הרומאים הראשונים שלו - "החשבון והנפש" (1953) ו-"שש כנפיים לאחד" (1954).

בשנת 1956 עבר לתל אביב. הוא עיברת אז את שמו לברטוב. ראשי תיבות של סבו, בני רב טוביה דב (בר). בתל אביב החל ברטוב לעסוק בעיתונאות, בעיתון "למרחב" כעורך, כשליח העיתון בארצות הברית בשנים 1960-1958. וכבעל טור בעיתון עד לשנת 1970. מ-1966 עוד 1968 כיהן כנספח תרבות בשגרירות ישראל בבריטניה. משנת 1971 הוא חבר מערכת "מעריב".

ברטוב הוא זוכה פרס עגנון לספרות לשנת 2006, המוענק על ידי עיריית ירושלים, על ספרו "מתום עד תום". בשנת 2007 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה.

הוא הספיק לפרסם עשרות ספרים, אשר חלקם זיכוהו בפרסים יוקרתיים. חלקם תורגמו לשפות נוספות. ברטוב פרסם שתי ביוגרפיות וכן שני מחזות.

על כל אלה ועוד, הוכתר מר חנוך ברטוב כאזרח כבוד של העיר פתח-תקוה.