אישים ומייסדים

שמעון שכטר, איש חינוך, שתורם מזמנו לקהילה, יוזם פעילויות התנדבותיות ומסייע רבות בקליטת עלייה.

שמעון נולד ברומניה בשנת 1930. את השכלתו היסודית קיבל ב"חדר" ובבית ספר מעורב. בשנת 1946 עלה שמעון לארץ עם קבוצה של "הנוער הציוני" לאחר שלא הצליח להגיע לארץ בפעם הראשונה באוניית המעפילים "כנסת ישראל", שגורשה מחוף חיפה לקפריסין ושם שהו 8 חודשים. כבר בקפריסין השתתף בפעולות ההגנה ובשנים 1946-1948 היה חבר מלא בארגון, שהעניק לו את אות ההגנה ועיטור על"ה על שרותו.

את דרכו בהוראה התחיל שמעון בעליית הנוער, ומאז תחום החינוך הפך לתוכן חייו. את האתגר החינוכי הראשון מצא במוסד "מוסינזון" במגדיאל, שאליו חזר בסיום לימודיו בסמינר "בית הכרם" בירושלים לאחר השרות בנח"ל. בבי"ס "מוסינזון" עסק שמעון שעות רבות בהוראת עולים, ועד עצם היום הזה הוא נותן שעורים לעולים מכל עדות ישראל ומסייע לעולים חדשים.

את עבודתו החינוכית בפתח תקוה התחיל שמעון כמורה בבי"ס "יסודות". לימים התמנה למנהל בבתי הספר "הוברמן" ו"הדר". פעמיים יצא לאורוגוואי בשליחות חינוכית מטעם הסוכנות בתפקיד של מנהל בית ספר.

במסגרת יחידת קצין חינוך ראשי עסק שמעון בהדרכת מורות חיילות, המלמדות עברית עולים חדשים וחיילים טעוני טיפוח. שמעון ניהל אולפן לעולים חדשים, וכן לימד קבוצות של צוותים רפואיים בבית החולים "שיבא" על פי תכנית מיוחדת של "עברית בתחומי הרופאה".

פרט לפעילותו בתחום החינוך ממלא שמעון משימות התנדבות במשטרה ובמשמר האזרחי. כמו כן הוא משמש כטוען משפטי כיועץ בתביעות קטנות בש.י.ל. שמעון פעיל בארגון הגימלאים של הסתדרות המורים.

הוא אח מן המנין בלשכת הבונים והיה נשיא שלה בשנים 2000-2001.

על כל אלה ועוד זכה שמעון שכטר לתואר יקיר פתח תקוה בשנת תשס"ג 2003.