אישים ומייסדים

שלמה שטיינברג, אדם, שמעשי חסד רבים נזקפים לזכותו ועוד ידו נטויה. הוא חבר הנהלת העמותה לעזרה הדדית של גמלאי קופ"ח במרחב פתח תקוה, ועומד בראש צוות, שבמשך כל השנה עוסק בפעילות עניפה לרווחת הגמלאים. העמותה מטפלת בכל המקרים הסוציאליים בקרב הגמלאים, החל בביקורי בית וכלה במענקים כספיים לגמלאים בבתי אבות. ההשלמה הכספית לנזקקים מקורה יחידי הוא מתרומות החברים. הבאת תרופות, עזרה כספית ועוד מעשי צדקה רבים נזקפים לזכותו ולזכות חברי הארגון בראשותו.

שלמה נולד בטרנסילבניה בשנת 1932. הוא למד בחדר, בישיבה ובגמנסיה. כשפרצה המלחמה הוא נשלח לעבודות כפיה במקום מגוריו שהיה תחת השלטון ההונגרי. משם הועבר לבודפשט לעבודות ביצורים ובחורף הגיע למחנה הריכוז מאוטהאזן שבאוסטריה. עם שחרורו מהמחנה הוא הוצעד בצעדת מוות לגונז קירכן, ששם היו יורים בניצולי המחנה. בשנת 1945 השתחרר ע"י הצבא האמריקאי ובתור חובש קיבל את "הצלב האדום", שניתן לרופאים היהודים. כאן אולי התחיל הקשר של שלמה עם עולם הרפואה. כחובש היה באפשרותו לתת מים ליהודים שהוסעו בקרונות, ואולי הציל כך מישהו מהם.

ביולי 1945 חזר שלמה לטרנסילבניה כפליט ללא משפחה, והוא התחיל לשקם את עצמו כחבר העובד הציוני ובהקמת משפחה. ראשית פעילותו הציבורית כחבר הנהגת התנועה היתה מינויו כאחראי עם משפחתו דרך קפריסין, ששהה בה 4 חודשים. תחילה הוא הגיע לכפר סירקין, ומשם עבר לפתח תקוה בין ראשוני שכונת נוה עוז.

שלמה שרת בצה"ל בתפקיד חובש גדודי ומדריך לעזרה ראשונה. הוא השתתף במלחמת השחרור, מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים.

במשך 40 שנה עבד בבית חולים "השרון" ושימש יו"ר מועצת העובדים. כמו כן, היה חבר הועד הארצי של קופת חולים במשך שנים, וחבר מזכירות אגוד האחיות.

בשנת 1987 נבחר ליו"ר גמלאי מרחב פ"ת, והוא גם חבר ארגון גמלאי קופ"ח הארצי.

על כל אלה ועוד זכה שלמה שטיינברג לתואר יקיר פתח תקוה בשנת תשס"ג 2003.