אישים ומייסדים

דוד קוסקאס

דוד, פועל שנים רבות למען הציבור במסירות ובדביקות, ומתנדב במתן סיוע מקצועי לגמלאים.

הוא נולד בטוניס בשנת 1929. מטוניס עבר לצרפת, שם עבר מחנה הכשרה, ובשנת 1948 עלה לארץ. עם רדתו מהאניה גויס מיד לצהל. והוא השתחרר בשנת 1951. מאחר ומשפחתו עדיין לא הגיעה לארץ, הוא נשלח לגור בבית החלוצים בגני תקוה. בשנת 1956 הגיעה המשפחה והוא התחיל לעבוד במפעל צמר סריגה מרינו עד שנת 1962. במפעל נבחר ליו"ר ועד העובדים וזו היתה תחילת פעילותו הציבורית.

בשנת 1962 נשלח ללימודים בבית ברל בתנאי פנימייה במגמת מחקר והשכלה.

בתום לימודיו הגיעה בדיוק לפתח תקוה העלייה הגדולה ממרוקו. העולים התגוררו בשכונות עמישב, אחדות ויוספטל. דוד נתמנה למזכיר ההסתדרות בעמישב ועסק בקליטת העלייה בתחומים שונים: שיפור תנאי הדיור, חינוך, תרבות ובריאות. הוא סייע במידה רבה בנושא הדיור לזוגות צעירים ודאג למלגות לסטודנטים ותלמידי תיכון. בתפקידו במועצת הפועלים בעמישב שיתף פעולה עם תנועת הנוער העובד והלומד. דוד שימש כתובת למצוקות הציבור ונסה לעזור כמיטב יכולתו.

משנת 1978 שמש בתפקיד מזכיר האיגוד המקצועי ומזכיר הסתדרות עובדי המדינה. שתף פעולה עם ועדי עובדים במאבקים ארציים ומקומיים, ועמד בקשר עם כל משרדי הממשלה לטובת העובדים. כמו כן, מלא תפקידים ציבוריים כחבר בועד המפקח של קופת חולים, בועדת משען ועוד. בעונת הפיטורים בשנת 1994 נאבק נגד פיטוריהם הלא צודקים של החלשים ומנעם.

בבי"ס עמל היה שותף בפעילות בתחומי חינוך, ועשה למען טובת התלמידים וההורים.

מיום שפרש לגמלאות הוא מתנדב בהסתדרות הגמלאים יום יום. הוא מסייע לגמלאים רבים במיצוי זכויותיהם, ודואג לבטחון הסוציאלי שלהם.

על כל אלה ועוד זכה דוד קוסקאס לתואר יקיר פתח תקוה בשנת תשס"ג 2003.