אישים ומייסדים

מרים לונדין - בת לדור חמישי בארץ, נולדה בשפיה. בשנת 1915 משנת 1970 היא גרה בפתח תקוה עם בעלה ר' צבי לונדין וארבעת ילדיהם.

פועלה ותרומתה של מרים למען הקהילה מעידים כמאה עדים שלעשיית מעשים טובים אין גיל פרישה. גם היום בגילה המופלג, מדדה על מקל, ממשיכה מרים לבקר את הנזקקים, ומרעיפה עליהם את מאור פניה. על ילדיה של מרים נאמר: מעשה אבות סימן לבנים" אף הם כמותה תורמים לקהילתם.

תרומתה של מרים לפתח תקוה מתפרשת על פני תחומים שונים. ביניהם הקמת חוגי לימוד במסגרת "אמונה" שמתקיימים כבר עשרות שנים במבני ציבור בעיר. בשעורי פרשת השבוע משתתפות למעלה ממאה חברות. יום בשבוע היא מקדישה למסעדת גיל הזהב " מעיין רבקה".

מרים פעילה ומפעילה ללא הפסקה. כאשר היו דרושים למוסד לביטוח לאומי יועצים לקשישים, נרתמה מרים למשימה. אחרי שעברה השתלמות בנושא, כתתה את רגליה לבתי קשישים והקדישה שעות רבות על מנת לעזור להם בארגון חיי היום יום שלהם.

עם הגעתם של העולים החדשים לפ"ת התנדבה מרים למשימת קליטתם. רבים הם הסיפורים על פעולה בקרב העולים. דוגמה אחת למסירתה ועקביותה היה המקרה בעולה חדשה שהיתה מרותקת לכסא גלגלים ולא היה לה עם מי להחליף מלה. מרים בקרה אותה באופן קבוע ושמשה לה בת שיחה נאמנה עד יומה האחרון.

אחת לשבוע מופיעה מרים בחלוק ירוק לבית החולים. שם היא משוחחת עם החולים ומרגיעה אותם לפני הניתוח. אולם לראות את פניה ולשמוע את קולה לאחר הניתוח - זוהי חוויה שאין דומה לה. החיוך, ליטוף היד הקליל והמלים המרגיעות מקילים על הרגעים הקשים בחדר הניתוח.

מרים היא דוגמא ומופת למעשים טובים.

על כל אלה ועוד זכתה מרים בתואר יקירת פתח תקוה לשנת תשס"ג 2003.