אישים ומייסדים

ברון אברהם נולד בשנת 1915 בפולין בעיירה ינובלובסקי. בבית הוריו היו שבעה ילדים ארבעה מהם הצליחו לעלות ארצה. היתר, ההורים והאחים ניספו בשואה. עד גיל 16 למד בבית-מדרש, ואח"כהצטרף ל"החלוץ הצעיר" ועסק בחינוך ציוני ואיסוף כספים.ב-1933 התקבל כחבר קיבוץ בג'רוכוב בפולין. בקיבוץ עבדו בתנאים קשים מאוד. אחרי חמש שנות עבודה בקיבוץ קיבל אישור לעלייה ארצה, בשנת 1938. התחנה הראשונה שלו היתה פתח-תקוה.עבודה סדירה לא היתה ואברהם התייצב בלשכת העבודה בכל יום ועבד בקטיף פרי-הדר ובאריזה. במלחמת העולם השנייה, התקבל לעבודה במחנות הצבא הבריטי ואח"כ השתלב ב"סולל בונה" עד ליציאתו לגימלאות.עם הכרזת המדינה גוייס לצה"ל, ואשתו לאה ז"ל נשארה בבית עם שני ילדים. לאברהם היה חלק בבניית מוסדות ציבור בפ"ת כגון:בתי-החולים בילינסון והשרון, מרפאת רוטשילד, בית העירייה, בית יד-לבנים, בית התלמיד, בנין מועצת הפועלים, שכונת נוה עוז, שכונת הותיקים בפג'ה, בנק הפועלים ובנק לאומי.אברהם סייע לעולים החדשים שנקלטו ב"סולל בונה", וערך להם קורסים ללימוד מקצוע הבנין. רבים מהם נקלטו במקצוע והיו שותפים לבניית בניינים רבים בפ"ת.בשנת 1975 נבחר למזכיר הארצי של "סולל בונה" וכמו-כן היה מזכיר הפועלים היציבים, וטיפל בעובדים בכל הארץ. אברהם היה פעיל במוסדות סולל-בונה עד 1985. הצטרף להסתדרות הגימלאים בפ"ת, ועד היום מטפל בגימלאים וחבר במוסדות הגימלאים.אברהם גאה שדרכו בארץ היתה דרך הליכה בתלם של בנין הארץ ובנין החברה הפועלית, שחיה על עבודה עצמאית והקמת קרנות לגימלאים. אברהם מציין שהצליח בחייו והיה פנוי לעבודה ציבורית הודות לעזרתה של אשתו לאה ז"ל, שדאגה לכל הצרכים בבית.לאברהם שלושה ילדים ותשעה נכדים, וכולם תושבי פתח-תקוה