אישים ומייסדים

משיח (משה) בן אבא וזיוה מירזיוף, נולד בבוכרה בשנת 1915. הכינוי "משיח" הוענק לו ע"י הוריו, כי נולד להם לאחר 12 בנות. שנתיים לפני היוולדו, נדר אביו נדר, שיעלה לארץ הקודש להודות לבורא, על הצלת בני משפחתו מציפורני שודדים אכזריים. את נידרו קיים בשנת 1916. האב היה אמיד ורכש נכסי דלא ניידי רבים בפ"ת, בירושלים ות"א אך לבוכרה לא יכול כבר לחזור בגלל המהפכה הסובייטית. בשנת 1923 הגיע משה בן ה-8, בליווי שתיים מאחיותיו ונתקבל בזרועות פתוחות ע"י אביו.
למד בבתי"ס יסודיים (כולל פיק"א בפ"ת), השלים לימודיו התיכוניים כ"אקסטרן" והתמחה כמסגר מכני.
בנה ביתו בפ"ת. נשא לאשה את רחל כהן-מליוב. אב לארבעה בנים וסב לעשרה נכדים.
בשנת 1935 עבד בחיפה, שם פגש את העסקן הדגול א. עמנואלי, שיזם הקמת "ועד מקומי לטיפול בעולי בוכרה". משיח (משה) מירזיוף צורף לוועד כמזכיר וכך החלה עבודתו הציבורית בקרב העדה. בשנת 1937 חזר לפ"ת והצטרף לועד הבוכרי-אפגני בפ"ת, שבו כיהן כמזכ"ל וגזבר. באותו זמן נתמנה כגבאי ביהכ"נ הבוכרי ("בית יוסף"), אותו הרחיב פעמיים.
בשנת 1948 גוייס לצה"ל, שירת בגדוד "העין" בפיקודו של סרן אברהם גיסין. לאחר שחרורו יזם הקמת "ברית יוצאי בוכרה בישראל", שעשה גדולות בקליטת עולי בוכרה בארץ.
נתכבד בתארים: מזכיר כבוד של ברית יוצאי בוכרה בישראל ונשיא העדה הבוכרית בפתח-תקוה.