אישים ומייסדים
אברהם גיסין
אברהם בן שלמה-זלמן ואסתר גיסין, נולד בשנת 1911 בפ"ת. אביו כיהן פעמיים כראש ועד המושבה. למד בבי"ס פיק"א, המשיך בבי"ס למסחר בת"א. נשא לאישה את מרים לבית ראב, אב לדורון, דני ושלומית וסב לחני, נורית, קרן, הילה, נועם ונטלי. היה חבר במכבי אבשלום.
מקורות-ההשראה שהשפיעו על הלך-חייו הם: האהבה לאדמת האבות, לעץ ולפרי, אותה ירש מהוריו, זיקתו לארגון ההגנה ואופיו היציב והצנוע. משנת 1929 ועד 1974 הקדיש כוחותיו לבעיות הפרדס ופרי ההדר בארץ: עסק בעיבוד, בשתילה, בניהול, בפיקוח, בביטוח ובשיווק. היה חבר באגודת "האורז" ו"הפרדס סינדיקט" ופקיד בכיר וקובע במועצה לשיווק פרי הדר.
משחר נעוריו איש ה"הגנה". מילא בארגון תפקידים אחראיים בהדרכה, בשמירה על נשק המגן, ובפעולות בטחון. היה חבר ה"מפגוש" האחרון. אחרי פרוץ מלחמת הקוממיות היה מ"פ ב"נפת העין", ובהמשך שירת בגדוד 145 בהרי ירושלים, היה חבר מטה הגדוד בדרגת סרן, נערץ על פקודיו וחבריו. האיפוק, השקט הנפשי, היושר, כוח העמידה בשעות סכנה וקרב ועוז-הרוח ליווהו בכל שנות פעילותו. הוא איש רעים להתרועע, משתוקק לחברה ומוכן לעשות למענה. עם רעייתו השכיל ליצור בית חם, פתוח ולבבי, המקרין מאורו וערכיו על כל הזוכים להסתופף בצילו.
מקורות-ההשראה שהשפיעו על הלך-חייו הם: האהבה לאדמת האבות, לעץ ולפרי, אותה ירש מהוריו, זיקתו לארגון ההגנה ואופיו היציב והצנוע. משנת 1929 ועד 1974 הקדיש כוחותיו לבעיות הפרדס ופרי ההדר בארץ: עסק בעיבוד, בשתילה, בניהול, בפיקוח, בביטוח ובשיווק. היה חבר באגודת "האורז" ו"הפרדס סינדיקט" ופקיד בכיר וקובע במועצה לשיווק פרי הדר.
משחר נעוריו איש ה"הגנה". מילא בארגון תפקידים אחראיים בהדרכה, בשמירה על נשק המגן, ובפעולות בטחון. היה חבר ה"מפגוש" האחרון. אחרי פרוץ מלחמת הקוממיות היה מ"פ ב"נפת העין", ובהמשך שירת בגדוד 145 בהרי ירושלים, היה חבר מטה הגדוד בדרגת סרן, נערץ על פקודיו וחבריו. האיפוק, השקט הנפשי, היושר, כוח העמידה בשעות סכנה וקרב ועוז-הרוח ליווהו בכל שנות פעילותו. הוא איש רעים להתרועע, משתוקק לחברה ומוכן לעשות למענה. עם רעייתו השכיל ליצור בית חם, פתוח ולבבי, המקרין מאורו וערכיו על כל הזוכים להסתופף בצילו.
