אישים ומייסדים

משה בן מאיר ורשל ביאלר נולד בשנת 1915 בביאליסטוק. סיים בי"ס מקצועי-טכני. היה חבר בתנועת "הנוער הציוני". עלה לארץ בשנת 1936. עבד בפרדסי פ"ת ובסלילת כבישים. התקבל כמדריך ב"חוות הלימוד" וגוייס לשורות ההגנה, התנדב לנוטרות. נשא לאשה את טובה לבית רוזנברג. עבר קורסים בטחוניים. עם פרוץ מלחמת הקוממיות לחם ליד רמת הכובש, ראש העין ומגדל צדק. לימים נתקבל לחיל-החימוש ותרם חלקו להכנת התותחים הראשונים להגנת דגניה.
עם תום מלחמת הקוממיות התחיל לעבוד ב"תנובה". עסק בקליטת עולים מתימן. השתכן בשכונת נוה-עוז והצטרף לבני-ברית. פעילותו למען הקהילה זכתה להערכה. כיהן כסגן נשיא לשכת בני-ברית. הצטרף ל-12 עמותות. התמסר במיוחד למועדון למען הקשיש ברח' קק"ל, לארגון המתנדבים ולטיפול בקימחא דפסחא. באחרונה פעל הרבה למען קליטת עולי רוסיה. נושא את אותות ההגנה, הנוטרות והקוממיות. בניו: מאיר ואהרון, וכן גם חמשת נכדיו, תושבי מדינת ישראל.