אישים ומייסדים
דבורה שפירא
דבורה שפירא, בתם של שושנה וראובן סביטיצקי, נולדה בשנת 1910 בפ"ת. הוריה היו מראשוני המתיישבים בתקופת ה"ביאליסטוקאים". סיימה לימודיה היסודיים בבי"ס פיק"א. השתלמה באוניברסיטה הפתוחה ובבר-אילן. מעורבת ומושרשת במתהווה במקום בכל תקופות חייה. נישאה ליצחק-צבי בן מיכאל שפירא, אחיו הבכור ואפוטרופוסו של זקן-השומרים, ר' אברהם שפירא ז"ל. הקימה בית חם, קשור לאדמה, לעבודה ול"הגנה". ברוח זו חינכה את שלושת ילדיה. בשנת 1952 נפל בנה מיכאל, בשעת מילוי תפקידו בנח"ל ברביבים ודבורה תרמה מגרש לגן-נוי ולגן-ילדים לזיכרו. בשנת 1982 נתאלמנה.
דבורה שפירא עוסקת במרץ ובעניין רב בפעולה ההתנדבותית במיסגרות שונות: היא חברה ב"נעמת", עושה ב"בית רבקה", מכהנת כיו"ר גמ"ח ארגון "יד - לבנים", מרצה בבתיה"ס על תולדות פתח-תקוה וגבורת ראשוניה, תורמת ביד נדיבה למוסדות חסד רבים. דבורה שפירא רגישה לבעיות חברה, מצטיינת בגישתה הלבבית לזולת ובאהבתה לאם המושבות.
דבורה שפירא עוסקת במרץ ובעניין רב בפעולה ההתנדבותית במיסגרות שונות: היא חברה ב"נעמת", עושה ב"בית רבקה", מכהנת כיו"ר גמ"ח ארגון "יד - לבנים", מרצה בבתיה"ס על תולדות פתח-תקוה וגבורת ראשוניה, תורמת ביד נדיבה למוסדות חסד רבים. דבורה שפירא רגישה לבעיות חברה, מצטיינת בגישתה הלבבית לזולת ובאהבתה לאם המושבות.