אישים ומייסדים

יואל סימקין בן מרדכי ופרידה, נולד באם המושבות בשנת 1908. מאז ילדותו ניחן ברגש עז של אהבה לאדמה, לעבודה ולפעילות הבטחונית. תכונותיו אלו באו לו מבית הוריו, ממחנכיו בביה"ס "פיקא" ומקוה ישראל, ומהשפעת רעיו בני דור הראשונים. היה חבר באירגון "ההגנה" מאז ייסודה ושותף לפעולות תגמול נגד האוייב. החל כאיש מן השורה והגיע לצמרת ההגנה במיפקדת הגוש. עשה כמיטב יכולתו, כדי ללכד את השורות. היה חבר נלהב באגודת"מכבי אבשלום". בשנות השלושים השתתף בקבוצת רוכבי האופנוע, שנשלחו למסע הסברה לארצות הגולה למען המכביה הראשונה. במלחמת השחרור שימש כקצין קשר בין פתח-תקוה לבין הגדודים המגוייסים. היה בשירות בצה"ל עד מלחמת "קדש". אחרי מלחמת השחרור פעל באירגון ותיקי "ההגנה" למען הקמת בית "יד - לבנים". כיהן כיו"ר ועד האירגון. יחד עם רעייתו יהודית אימצו באורח פרטי את בית-הספר לקצינים, וביתם הפך למקום מפגש למפקדי בית הספר ומשפחותיהם. בשנת 1950 נבחר למועצת העיריה מטעם מפלגת הציונים הכלליים.
הוא ייצג את אירגון ותיקי "ההגנה" במוסדותיו הארציים. מלא שליחויות בשם חוגי האיכרים והיה פעיל במוסדות הכלכליים והחברתיים של חוג זה.