אישים ומייסדים

קורות חיים

ישראלית שושנה נולדה בשנת תר"ס 1900 בפתח-תקוה. לאלקה, בת הר' א.ל. פרומקין ממשקמי "אם המושבות" אחרי חורבנה, ובנימין יהלום ממייסדי כפר-גנים.
בוגרת בי"ס פיק"א וסמינר ע"ש לוינסקי. לימדה בבי"ס אוולינה דה-רוטשילד, בירושלים ונלחמה על חשיבות השפה העברית בחינוך הדור הצעיר בארץ ישראל.
נישאה לנחמיה ישראלית, אף הוא מראשוני "אם המושבות".
הגב' שושנה ישראלית דמות מוכרת ונערצת ע"י כל שכבות הציבור בעיר. פעילותה הציבורית החלה עוד בימי נעוריה, עת עשתה למען הקרנות הלאומית, למען "טיפת חלב", קליטת עליה ולמען חיי התרבות והחינוך במושבה.
חברת מועצת העיריה מטעם הציונים הכלליים במשך 8 שנים. לוחמת למען שוויון זכויות האשה ושיכון מיעוטי היכולת. פעילה בויצו.
במלחמת השחרור נפלו שני בנייה, אריה ויעקב, ומאותו זמן נודעה בעיר כ"אם הבנים", המקדישה כל מירצה למען הנצחת גיבורי ישראל ודאגה למשפחת השכול. התמסרה בכל נפשה ומאודה לפעילות ארגון "יד לבנים" ולבית הזכרון בעיר. נבחרה למרכז "יד -לבנים" והטביעה חותמה על פעילותו. בפגישותיה עם אנשי האוצר וראש הממשלה ד.בן גוריון התוותה תכניות טיפול במשפחות, כדי שתוכלנה להתקיים בכבוד. תביעות אלו הוכרו ואושרו. תרומתה למפעל הזכרון בעיר השפיעה על התפתחותו והיותו "ביתם" של כל "הבנים". עוד לפני שבעיה זו נפתרה ע"י מוסדות הבטחון.
הגב' שושנה ישראלית שמשה דוגמא ומופת לאשה לוחמת לטובת הציבור בכל התנאים והנסיבות. אישיותה, אומץ לבה, מאבקה לטובת הזולת והיקף פעילותה, מעמידים אותה בשורה המכובדת ביותר של נשי פתח-תקוה "אם המושבות", מאז ימי ראשיתה.
לאחר נפילת הבנים תרמה המשפחה גביע נודד לטיפוח גינות.
עם הקמת שיכון הציונים הכלליים, על חלק מהפרדס שיובש, תרמה המשפחה מגרש להקמת בית כנסת ע"ש הבנים אריה ויעקב הי"ד, לימים הוסב שם השכון ל-שכונת אחים ישראלית.
לאחר פטירת נחמיה ב-1966 תרמה שושנה לעיריה 2 מגרשים נוספים.
בכ"ג אלול תשמ"ג, 20.8.1984, שלושים ושש שנים לאחר נפילת אריה הי"ד ושנתיים לאחר פטירתה של שושנה, התקיים על אחד המגרשים טקס הנחת אבן פינה למבנה בית הכנסת במקום צריף העץ שנהרס.
קבלה אות "יקיר פתח-תקוה" בשנת 1978.
נפטרה בפתח-תקוה ביום כ"ד סיון תשמ"ב, 14.6.1982, השבוע השני למלחמת לבנון הראשונה.