סיפורו של מקום

קיבוץ גבעת-השלושה נוסד ב-1925 בפתח-תקוה ושכן בתחומי המושבה עד לפילוג שחל בקיבוץ המאוחד ב-1952. או-אז התמקם הקיבוץ במקומו היום, לצד כביש פתח-תקוה-ראש-העין, כשלושה קילומטרים ממזרח לפתח-תקוה.

את שורשיו של גבעת-השלושה ניתן למצוא בקבוצת "אחוה" שהוקמה בשנת 1914. הוגה הרעיון היה נחמן סירקין, איש פועלי ציון בארצות-הברית. ביסודות הקבוצה נכתב כך: [המטרה היא] לכבוש את העבודה בידי קבוצות פועלים עבריים. הקבוצה מסדרת את חייה על יסוד השיתוף במשכורות, אף כי תתחלק לקבוצות שונות בעבודה. בכך היא מבקשת להרגיל ולחנך את הפועלים לחיי חברה. קבוצת "אחוה" היתה גורם חשוב בכיבוש העבודה העברית בפתח-תקוה. חבריה הניחו את היסוד לחבורת "מעבר", שבאה למושבה בשנת 1924. באותה שנה השתקעה בפתח-תקוה פלוגת עין-חרוד שבאה מירושלים והתמקמה בשכנות לחבורת "מעבר".

ב-1 במאי 1925 עלו שתי החבורות על קרקע שרכשה הקרן הקיימת לישראל בעיבורה של פתח-תקוה בגבול כפר-גנים. פסיה גורליק כתבה על יום העלייה על הקרקע כך: "בערב 1 במאי קיבלנו את הידיעה שמחר נוכל לעבור לנקודה הקבועה שלנו. כל הלילה תפרתי ורקמתי דגלים לכבוד 1 במאי. זה היה לנו חג כפול: העברה ביום זה דווקא, ניצחון ראשון של הפועל העברי במושבת הבועזים, וכן הסמליות שבשם גבעת השלושה [על שם פועלי פתח-תקוה, מנחם גרויליך, שמואל שטרייפלר ואייזיק מרינג, שנעצרו בידי התורכים בתור חשודים בריגול ועונו עד מוות במלחמת העולם הראשונה].

"העברנו את רכושנו הדל ויצאנו בתהלוכה, שתי החבורות וכל ציבור פועלי פתח-תקוה. היתה זו הפגנת התרסה והמשטרה ליוותה אותנו עד המקום."

בשנת 1927 התאחדו פלוגת עין-חרוד וחבורת "מעבר" לקיבוץ אחד, ובאותו הזמן הוקם בגבעת השלושה הקיבוץ המאוחד. זו היתה העזה להקים גוף קיבוצי בתור יישוב קבע בעיבורה של פתח-תקוה המתנכרת לעבודה העברית. גבעת-השלושה היה יישוב בלא משק עצמאי, שחבריו נאבקו יום-יום על השגת יום עבודה בפרדסי פתח-תקוה. כארבעים קיבוצים היו במושבה בשנים 1927-1925 ורק אחד - גבעת-השלושה - החזיק מעמד במקום.

הקיבוץ שימש מרכז חשוב לחישול כוח ה"הגנה". שם שכן מחסן נשק, שם אומנו אנשים, ויחידות פלמ"ח מצאו בו מחסה ומקלט. כמו כן היו חבריו חלק מההוויה הפועלית במושבה.
ב-1951 נתגלע פילוג בקיבוץ המאוחד.

ב-27 במרס 1952 הונחה אבן הפינה בנזלה, מקום משכנו של קיבוץ גבעת-השלושה בפאתי פתח-תקוה. ב-1 באוגוסט 1952 הצטרפו חברי מחניים לגבעת-השלושה. ב-1 בספטמבר 1954 התקיימה חנוכת הבית (חג ההעברה) בנזלה.

בתקופת המעבר התפלג הקיבוץ ולא הרחק מגבעת-השלושה הקימו מקצת החברים את קיבוץ עינת, שקלט את מקצת חברי קיבוץ רמת-הכובש. כך היה קיבוץ גבעת-השלושה שבמערב פתח-תקוה לשני קיבוצים ממזרח לה.

מתוך: אריה חשביה, 1998, פתח תקוה 1878 - 1998, אם ועיר.