"ערש ההתיישבות הדתית בארץ ישראל" - כך מכנים את כפר אברהם, השוכן בפאתי פתח-תקוה, בדרך לראש-העין ממזרח לכביש חיפה הישן.
יישוב זה נוסד באביב תרצ"ב (1932) בתור מושב חקלאי של חלוצים דתיים חברי הפועל המזרחי, על אדמה שרכשה הקרן הקיימת לישראל בשנת תרס"ח (1908).
לפני המושב הוקמו במקום מוסדות חינוך דתיים, ושניים מהם קיימים עד עצם היום הזה: ישיבה מקצועית, "תורה ועבודה", שנוסדה בידי הרבנים דוד סלומון ויצחק פילץ, ולאחר קום המדינה נחנכה במקום ישיבה גבוהה, "נחת דוד", על שם הרב סלומון. יש בכפר גם בית כנסת מרכזי, ששימש במשך שנים אכסניה לישיבה ול"כולל".
על הצעדים הראשונים של ההתיישבות העובדת הדתית בארץ-ישראל סיפר אברהם משה לונץ, סופר וחוקר ארץ-ישראל, ב"לוח ארץ-ישראל": "אחרי משא ומתן עם כל העסקנים ביישוב ארץ הקודש, פה ובחוץ לארץ, הוחלט לייסד מושבה קטנה שתהיה המופת... בנו אותה באדמת פג'ה הסמוכה לפתח-תקוה, והתיישבו בה עשר משפחות מיושבי ארץ הקודש, החפצים ויכולים לעבוד, ולהם ניתנו כל הצרכים כדי שיוכלו עוד ככלות השנה הראשונה להתפרנס מפרי אדמתם."
בשנת תרפ"א (1921) הונח במקום הזה היסוד להסתדרות הפועל המזרחי, שעבודת האדמה היתה אחד מעיקריה. כעבור שנתיים הוקמה שם "קבוצת שמואל", על שם הרב שמואל מוהליבר, ולצדה "קבוצת ריינס", על שם הרב ריינס, מייסד המזרחי. שנה לאחר מכן הוקמו על הקרקע הזאת הקבוצות "יהודה הלוי" ו"חתם סופר". קבוצות אלו וקבוצות דומות להן, שהתארגנו אחריהן במקומות אחרים בארץ-ישראל, הוציאו מקרבן את הגרעינים להתיישבות בכפר אוריה, בכפר חיטין, בכפר חסידים ובשדה-יעקב. קבוצת רודגס, שהקימה אחר-כך את קבוצת יבנה, ישבה שנים מספר בכפר אברהם.
על עמוד האבן שניצב בגן הברושים, ליד בית הכנסת המרכזי של היישוב הקטן, מתנוססת כתובת: "גן אברהם קסטנבאום, ממייסדי הפועל המזרחי וההתיישבות הדתית". שנים רבות עמד אברהם קסטנבאום בראש המרכז החקלאי של הפועל המזרחי ותרם רבות לפיתוחו של כפר אברהם. אבל כפר אברהם לא נקרא על שמו, כי אם על שמו של אדם אחר, שנקרא בטעות אברהם בפי מקימי היישוב...
בילקוט "קטיף" יב-יג (בהוצאת המחלקה לתרבות של עיריית פתח-תקוה, תשל"ח) מספר אברהם בר-אוריין את הדברים האלה: בדירקהיים שבדרום גרמניה חי לו הדוקטור אדולף סלפנדי [סלוונדי], רב ועסקן ציבורי, שהרבה לעסוק בצדקה וחסד. בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה פרסם הרב סלפנדי "מגילה עפה" [קול קורא] לפעול למען שורה של מטרות צדקה בארץ ישראל: בית יתומים דתי, תלמוד תורה, ביקור חולים, תמיכה בפועלים, ועידוד יישובה של הארץ. בתרומות שנאספו בעקבות קריאתו של הרב סלפנדי, נרכש בשנת תרע"ג (1913) שטח בן כשבע מאות דונם בפאתי פתח-תקוה, להקמת משק לימודי חקלאי שבו ילמדו יתומים. בית היתומים לא הוקם, וכעבור עשרים שנה חולקה האדמה בין קבוצת עולים מגרמניה לבין מתיישבים חברי הפועל המזרחי. המתיישבים בכפר, שהחליטו להנציח את שמו של רוכש האדמה, עברתו את השם אדולף לאברהם.
לאחר שנרשם השם כפר אברהם בספרי הטאבו, התברר כי שמו העברי של הרב ד"ר אדולף סלוונדי היה - אריה. שמו של הכפר הוסיף להיות "כפר אברהם" עד עצם היום הזה, אבל עיריית פתח-תקוה תיקנה את הטעות כעבור שנים, כשקראה את אחד מרחובותיו של כפר אברהם על-שם הד"ר אריה סלפנדי.
בזמנם חצצו פרדסים ושדות בין כפר אברהם לבין פתח-תקוה. עם הרחבת השטח העירוני של פתח-תקוה כלפי מזרח, צורף כפר אברהם לתחום שיפוטה של עיריית פתח-תקוה והמושב היה לשכונת מגורים.
מתוך: אריה חשביה, 1998, פתח תקוה 1878 - 1998, אם ועיר.
