סיפורו של מקום

אגודת מכבי היתה הראשונה שפעלה בתחום הספורט באם המושבות. במרוצת השנים היא רשמה לעצמה הישגים הן בתחום הספורט והן במעורבות תרבותית-חברתית בחיי הקהילה. בשורות מכבי החלה האינטגרציה במושבה ונמחקו הבדלי המעמדות בין האיכרים לפועלים. תזמורת "מכבי אבשלום" היתה לשם דבר ושירתה את המושבה כולה.

את האגודה יסדו בפתח-תקוה בשנת 1908 משפחות ותיקות ממייסדות המושבה. לפני כן הסתכם הספורט במושבה במגרש הכדורגל ליד הגורן. לימים הוסב שמה ל"מכבי אבשלום פתח-תקוה", לזכרו של אבשלום גיסין, שנהרג במאורעות 1921 בקרב על הגנת המושבה. אבשלום היה ספורטאי מעולה ומדריך ספורט מלהיב.

כשהוקמה מכבי פתח-תקוה נמשכו אליה רוב ילדי המושבה, שכן, לדברי שמואל בן דרור, מן הדמויות הבולטות באגודה במשך עשרות שנים, "לא היה לאן ללכת, לא היה מתנ"ס ולא היתה טלוויזיה. מאותה סיבה היו לספורט אוהדים רבים בקרב התושבים."

בשנות הארבעים, כשמספר תושבי פתח-תקוה עמד על עשרת אלפים נפש, היו חמשת אלפים מהם באים לחזות במשחק כדורגל, ובהם נשים רבות.

כבר בשנות השלושים הפעילה האגודה ענפי ספורט מגוונים: כדורגל, כדוריד, טניס, שחייה, התעמלות מכשירים, אתלטיקה קלה וקליעה למטרה. לא נמצא כמעט ילד במושבה שלא היה שותף בפעילות של "מכבי הצעיר".

אגודת מכבי פתח-תקוה נתייחדה בחוסר הפוליטיות שלה. רק כשקמו בפתח-תקוה בשנות השלושים אגודות הפועל ובית"ר, נעשה הספורט פוליטי. שמואל בן דרור סיפר כי "מעולם לא היה פעיל במכבי, שקיבל שכר, וכל פעילות העסקנות נעשתה בהתנדבות."

בשנות הארבעים היתה מכבי, כאגודות הספורט האחרות, דלת אמצעים ואידאליסטית. מעטים מן הספורטאים קיבלו טובות הנאה, כגון רשיון מונית, הלוואה לדירה, מניה ב"אגד". "הדבר היחיד שקיבלנו היה ביגוד. בתחילה נעליים בלבד," סיפר שמואל בן דרור.

בן דרור היה הקפטן הראשון של נבחרת ישראל. מאז היה בן שמונה עסק בן דרור בספורט, בעיקר בכדורגל, ורוב השנים הוא פעל בפתח-תקוה. בליגה הלאומית לכדורגל הבקיע בן דרור את השער הראשון במדי נבחרת ישראל בארצות-הברית. אביו של שמואל בן דרור היה יושב ראש האגודה בפתח-תקוה, נשיא מכבי ישראל ונשיא הוועד האולימפי.

מגרש הכדורגל הטוב ביותר בארץ בשלהי שנות העשרים ובשנות השלושים היה מגרשה של "מכבי אבשלום", ולא בכדי התקיימו בו משחקי גמר גביע המדינה. בשנת 1934 זכתה האגודה בגביע הקליעה למטרה בתחרות שבה השתתפו המשטרה הבריטית, המשטרה היהודית והנוטרים.

שנים רבות שיחקה מכבי פתח-תקוה בליגה הלאומית, ועד שנות השבעים אחזה בצמרת הליגה. ב-1951 זכתה בגביע המדינה כשניצחה את מכבי תל-אביב בתוצאה 1:0. את השער הבקיע אמנון כרמלי.
נשיאי האגודה היו קברניטי המושבה, ולבן דרור אף הוענק התואר "נשיא מכבי ישראל." משפחות רבות במושבה העמידו שלושה דורות של פעילי מכבי.

עם השחקנים הבולטים באגודה במהלך השנים נמנו שלושת האחים מזרחי, שאחד מהם היה שוער מצטיין; אליעזר שפיגל, אביו של גיורא שפיגל; נחמיה איכילוב, ישראל, שמואל וגדי בן דרור, אפרים וזאב זלצר ועוד. צבי דינוביץ פעל רבות למען האגודה, ובנו מוטי התרים ותרם בעבורה, וכבר יש במשפחה דור שלישי המטה כתף.

"לא ניתן לראות את פתח-תקוה בלי מכבי," אמר אריה זייף, יושב-ראש האגודה בשנות התשעים. בשנות התשעים הראשונות היתה קבוצת הכדורגל בליגה הארצית, וקבוצת הכדוריד שיחקה בליגה הלאומית. באגודה היו בשנות התשעים כאלף בני נוער ומבוגרים.

מתוך: אריה חשביה, 1998, פתח תקוה 1878 - 1998, אם ועיר.