שכונות, רחובות ואתרים
לח"י
רחוב לח"י ממוקם בשכונת שעריה.
תחילתו ברח' רזיאל וסופו ברחוב לא מוצא.
לח"י - "לוחמי חירות ישראל", ארגון מחתרת בתקופת ממשלת המנדט. הוקם בשנת 1540 ע"י אברהם שטרן שהיה ידוע בכינויו "יאיר". אנשי הלח"י פרשו מהאצ"ל, אנשי לח"י לא קיבלו את מרות המוסדות המרכזיים של הישוב בא"י ושל התנועה הציונית. בשנת 1942 הרגו הבריטים את א.שטרן. בנובמבר 1947 תואמו פעולות הלח"י במסגרת ההסכם בין ארגוני המחתרת על תנועת המרי העבריות.
פעילות הלח"י בפתח-תקוה:
=================
פעילות הלח"י בפ"ת לא נחקרה ולא נרשמה לפרטיה עד היום. בעיון בספרות נבחין שמספר פעולות חשובות במאבק נגד השלטון הבריטי בוצעו ע"י החברים מפ"ת וסביבתה.מיקומה של פ"ת, בלב הפרדסים איפשר פעילות הרחק מעיניהם של הבריטים. חלק מהפעולות היה בשיתוף עם האצ"ל במסגרת "תנועת המרי".
פיצוץ מסילת הברזל ותחנת הרכבת בלוד:
==========================
לפעולה זו יצאו מהפרדס שליד בית חולים בילינסון בליל הראשון בנובמבר. במקום התכנסו כ-30 איש, מפקד הפעולה היה יהושע ותפקידה התקפה על צומת מסילת הברזל ותחנת הרכבת בלוד. המשימה היתה אמורה להתבצע בו זמנית, בחצות בכמה מקומות בארץ ולכן יצאו בתשע בלילה. הכוח טעה בדרך, ורק בארבע ועשרים בבוקר הגיע ליעד. הכוח התרכז מאחורי בתי המלאכה של הרכבות, הגדר הקדמית נפרצה ונכבשו העמדות הקיצוניות. במקום החלו יריות מכל העברים. פועלים שהיו בסמוך לקטרים החלו במנוסה. אל דוודי הקטרים הוכנסו מטעני חבלה. פיצוץ אדיר מחריד את המקום, ברור לכל האיתות פוצץ. הכוח החל לסגת למקום ריכוז והסתבר שמשה נהרג. עם הנסיגה החלו להתפוצץ זה אחר זה המטענים. היה ברור שמנגנוני ההשהייה פעלו כראוי.בשעה עשר הגיע הכוח לפרדס במרחק שעת הליכה מפ"ת.
שדה התעופה בסירקין:
===============
במסגרת "תנועת המרי" אושרה תכנית הלילות האחרונים לאדר א' תש"ד. בכ"ד אדר נקבעה התקפת שדות התעופה בקסטינה-לוד ובכפר סירקין. תכנית הפעולה שהוכנה ע"י קצין המבצעים של אצ"ל אושרה ע"י המטה הראשי של "תנועת המרי". אנשי הלח"י מפ"ת החליטו להכין את עבודתם לקראת הפעולה. נקודת היציאה היתה מבית-האריזה בפרדס מרקין, שבסגולה. כמשקיף הפעולה השתתף שלמה פוזנר שהיה ידוע בכינויו האקס. הפעולה נקבעה ל-30.8. בשעה 6.00 התכנס הכוח למשימה בראשו עמד דב, שהסביר את תכניתהפעולה וחילק נשק. דני, שיצא לסיור חזר והודיע שהדרך בסדר. הכוח יצא לשכונת בילינסון הסמוכה. בשדה התעופה עמדו כ-30 מטוסים, הכוח התחלק ל-4, הפעולה החלה בשעה 8.30 עם האות לפריצה. הגדרות נחתכו והכוח התקרב למטוסים והניח את חבילות חומרי הנפץ בין הכנף לבין גוף המטוס. נשמעו שתי יריות ואחריהן הואפל המחנה. לכוח ניתנה הוראה לסגת. 8 מטוסי ספיטפיירים בוערים. הכוח נסוג לכיוון מגשימים ומשם לגבעת-שמואל והחורשה בבני-ברק.
שחרור הבנות:
=========
למשטרת פ"ת הגיעו חמש הבנות שהיו שפוטות למאסר עולם לאחר הפעולה בבית-המלאכה של הרכבת בחיפה. הבנות היו: מלכה גונביץ, יהודית יחזקאת, אסתר גרינשטיין, פרידה ברלין ורבקה לבשטיין. "המחלקה הירוקה" שחזרה מפעולה בשרון נתבשרה שהבנות הועברו למשטרת פ"ת, ולא ידוע כמה זמן יוחזקו כאן. בו במקום הוחלט על פעולה מידיית. כוח פורץ נכנס לבניין ונתקל בהתנגדות מפקד המשטרה שסירב להרשות לשחרר את הבנות. לכן נאלצו לאיים עליו בנשק. אחד מהשוטרים אולץ להביא את הכוח לבנות. הן הוצאו מהכלא לג'יפים שהביאו אותם במהירות לשיח-מונייס.
תחילתו ברח' רזיאל וסופו ברחוב לא מוצא.
לח"י - "לוחמי חירות ישראל", ארגון מחתרת בתקופת ממשלת המנדט. הוקם בשנת 1540 ע"י אברהם שטרן שהיה ידוע בכינויו "יאיר". אנשי הלח"י פרשו מהאצ"ל, אנשי לח"י לא קיבלו את מרות המוסדות המרכזיים של הישוב בא"י ושל התנועה הציונית. בשנת 1942 הרגו הבריטים את א.שטרן. בנובמבר 1947 תואמו פעולות הלח"י במסגרת ההסכם בין ארגוני המחתרת על תנועת המרי העבריות.
פעילות הלח"י בפתח-תקוה:
=================
פעילות הלח"י בפ"ת לא נחקרה ולא נרשמה לפרטיה עד היום. בעיון בספרות נבחין שמספר פעולות חשובות במאבק נגד השלטון הבריטי בוצעו ע"י החברים מפ"ת וסביבתה.מיקומה של פ"ת, בלב הפרדסים איפשר פעילות הרחק מעיניהם של הבריטים. חלק מהפעולות היה בשיתוף עם האצ"ל במסגרת "תנועת המרי".
פיצוץ מסילת הברזל ותחנת הרכבת בלוד:
==========================
לפעולה זו יצאו מהפרדס שליד בית חולים בילינסון בליל הראשון בנובמבר. במקום התכנסו כ-30 איש, מפקד הפעולה היה יהושע ותפקידה התקפה על צומת מסילת הברזל ותחנת הרכבת בלוד. המשימה היתה אמורה להתבצע בו זמנית, בחצות בכמה מקומות בארץ ולכן יצאו בתשע בלילה. הכוח טעה בדרך, ורק בארבע ועשרים בבוקר הגיע ליעד. הכוח התרכז מאחורי בתי המלאכה של הרכבות, הגדר הקדמית נפרצה ונכבשו העמדות הקיצוניות. במקום החלו יריות מכל העברים. פועלים שהיו בסמוך לקטרים החלו במנוסה. אל דוודי הקטרים הוכנסו מטעני חבלה. פיצוץ אדיר מחריד את המקום, ברור לכל האיתות פוצץ. הכוח החל לסגת למקום ריכוז והסתבר שמשה נהרג. עם הנסיגה החלו להתפוצץ זה אחר זה המטענים. היה ברור שמנגנוני ההשהייה פעלו כראוי.בשעה עשר הגיע הכוח לפרדס במרחק שעת הליכה מפ"ת.
שדה התעופה בסירקין:
===============
במסגרת "תנועת המרי" אושרה תכנית הלילות האחרונים לאדר א' תש"ד. בכ"ד אדר נקבעה התקפת שדות התעופה בקסטינה-לוד ובכפר סירקין. תכנית הפעולה שהוכנה ע"י קצין המבצעים של אצ"ל אושרה ע"י המטה הראשי של "תנועת המרי". אנשי הלח"י מפ"ת החליטו להכין את עבודתם לקראת הפעולה. נקודת היציאה היתה מבית-האריזה בפרדס מרקין, שבסגולה. כמשקיף הפעולה השתתף שלמה פוזנר שהיה ידוע בכינויו האקס. הפעולה נקבעה ל-30.8. בשעה 6.00 התכנס הכוח למשימה בראשו עמד דב, שהסביר את תכניתהפעולה וחילק נשק. דני, שיצא לסיור חזר והודיע שהדרך בסדר. הכוח יצא לשכונת בילינסון הסמוכה. בשדה התעופה עמדו כ-30 מטוסים, הכוח התחלק ל-4, הפעולה החלה בשעה 8.30 עם האות לפריצה. הגדרות נחתכו והכוח התקרב למטוסים והניח את חבילות חומרי הנפץ בין הכנף לבין גוף המטוס. נשמעו שתי יריות ואחריהן הואפל המחנה. לכוח ניתנה הוראה לסגת. 8 מטוסי ספיטפיירים בוערים. הכוח נסוג לכיוון מגשימים ומשם לגבעת-שמואל והחורשה בבני-ברק.
שחרור הבנות:
=========
למשטרת פ"ת הגיעו חמש הבנות שהיו שפוטות למאסר עולם לאחר הפעולה בבית-המלאכה של הרכבת בחיפה. הבנות היו: מלכה גונביץ, יהודית יחזקאת, אסתר גרינשטיין, פרידה ברלין ורבקה לבשטיין. "המחלקה הירוקה" שחזרה מפעולה בשרון נתבשרה שהבנות הועברו למשטרת פ"ת, ולא ידוע כמה זמן יוחזקו כאן. בו במקום הוחלט על פעולה מידיית. כוח פורץ נכנס לבניין ונתקל בהתנגדות מפקד המשטרה שסירב להרשות לשחרר את הבנות. לכן נאלצו לאיים עליו בנשק. אחד מהשוטרים אולץ להביא את הכוח לבנות. הן הוצאו מהכלא לג'יפים שהביאו אותם במהירות לשיח-מונייס.
נמצא בשכונת
שעריה