שכונות, רחובות ואתרים

ממוקם על גדות הירקון, בסמוך לצומת הירקונים (כביש חוצה שומרון).
בניין בן שתי קומות - בית הבטון הראשון בארץ-ישראל. הבניין שימש כבית המשאבות של חברת ההשקאה פלשתינה. בשנת 1911, נחתם חוזה בין ועד המושבה לבצלאל יפה. בחוזה התחייב יפה להקים מפעל שאיבה מרכזי, שיספק מים לכל פרדס קרוב, או העומד להינטע, תמורת הזכיון ל- 30 שנה. הוא התחייב להשקות 1500 דונם בזמן קצר משנתיים. בתום תקופת הזכיון, יעבור המפעל לרשות המושבה, אך זכותם של הצרכנים לקנות את המפעל כבר בתום 20 שנה.
לבצלאל יפה, ניתנה האפשרות למכור בתנאי שהקונה יהיה יהודי. בעקבות חתימת החוזה, ייסד יפה בנובמבר 1911, את חברת פלשתינה. ובשנת 1912, הוחל בהקמת בית המשאבה.
הבנייה מבטון היתה ביוזמתו של דניאל ליכטנשטיין. לצורך השאיבה הובאו 2 משאבות צנטריפוגליות. כמו-כן, נרכש מהיקב בראשון-לציון מנוע, שהופעל בגז, שהופך פחם לאבן. מנהל המכון, מר שיפריס, נשלח להביא שני מנועים דיזל חדישים. המנוע הגדול, הוכנס למכון. המנוע הקטן, הורכב בתל-אביב, כדי לספק מים לאחוזת בית. המנוע הספיק לפעול יומיים. מלחמה"ע פרצה, והמחסור בדלק לא איפשר להפעיל את המנוע. ולכן שוב עלה לגדולה הגנרטור מהגז.
לאחר מותו של יפה, החל רוטברג במשא-ומתן עם היורשים. ואכן את חב' פלשתינה תפשה חברת בת של חברת חשמל א"י, שנקראה "ירקון", שרכשה את הזכויות של חב' פלשתינה והמשיכה בשאיבה. מנועי הדיזל הוחלפו במנועים שהופעלו בחשמל. עם הזמן נבלעה חב' הירקון בחברת החשמל. מכון המים פעל עד סוף שנות ה- 70. לבית בוצעו מספר תכניות לשימור, על ידי האדריכלית חיה ברסלבי. התכניות הובאו לדיון במסגרת ועדת מרכז של המועצה לשימור אתרים. רשות הגנים, שמטפלת בפארק הירקון, מחכה להצעות נוספות לשימור המבנה. בני משפחת יפה מגלים עניין, בינתיים, נגנבו חלקים רבים מפירזולי הברזל של הבניין. חשוב לשמור על הנותר.