אישים ומייסדים

יהושע שטמפפר ז"ל

מקום לידתו הונגריה
תאריך לידתו 24.7.1852, ח אב תריב
השכלתו חדר, גימנסיה כללית,חדר
עיסוקו חקלאי, פרדסן
תפקידו בקהילה שליח המושבה בחו"ל
מקצועו מורה
מקום מגוריו ישראל ירושלים, פ"ת, יהוד
תאריך פטירתו 4.6.1908, ה סיוון תרס''ח
מקום קבורתו פתח-תקוה
בת זוגו דייכה

קורות חיים

ר' יהושע שטמפפר ז"ל נולד ביום ח' במנחם אב תרי"ב בהונגריה.למד בישיבת הרב הילדסהיימר, ורכש השכלה פורמלית גבוהה.למיד את ילדי דודו, אלעזר ראב, בעל משק חקלאי גדול, מכאן עלה בו הרעיון לעלות לארץ ישראל ולהקים בה התיישבות חקלאית.הוריו לא הרשו לו לעלות לארץ, והוא ברח מהבית ופרוטות בידו,והלך ברגל במשך שבעה חודשים, דרך הונגריה, סרביה ומוקדון (מקדוניה) עד סלוניקי, אחר-כך דרך טורקיה, סוריה, צידון, צפת וירושלים.נשא לאישה את דייכה בת ר' יצחק רוזנטל, מראשוני בתי מחסה בירושלים.הלכה עם בעלה בנאמנות לאורך דרך יסורים בהקמת המושבה, ועודדה ותמכה בו בפעולותיו הרבות לטובת פתח-תקוה ולטובת הישוב בארץ.ידעה שכול, כאשר אחת מבנותיה נהרגה בהיותה בהריון מבעיטת סוס, ובת אחרת מתה מקדחת צהובה.ניהלה את ביתה בפתח-תקוה וגם ביהוד, כאשר בעלה נסע לאסוף כספים לצרכי הציבור בארץ ובפתח-תקוה בפרט, תמיד ברוח טובה וענווה.עליה נאמר: אשת חיל מי ימצא.נפטרה בשנת תרע"ב.קבורה בחלקת ראשונים בבית העלמין הישן בפתח-תקוה.יהושע, חבר לדוד גוטמן וליואל משה סלומון, ויחד קנו את אדמות פתח-תקוה, ביום י"ח מנחם-אב שנת תרל"ח, כנאמר ביומן שלו, הנמצא בארכיון הציוני: "עי"ח מנחם אב תרל"ח קנינו הר"ר גוטמן והר"ר י"מ סלומון ואי"ש (ואנוכי יהושע שטמפפר) נחלת שדה הכפר הערבי אמלבס מאת סלים קסאר ביפו, וקראתי שמה פתח-תקוה עד היום הזה, ומלך רחום וחנון יזכנו להציב גבול אלמנה וירחיב צעדינו תחתינו ופרינו בארץ ויהי מעימו עלינו ונזכה להתפרנס מיגיע אדמתנו בכבוד ובזכות קיום מצוותהתלויות בארץ נזכה לאור תורה ולגאולה שלמה." השתתף בחריש הראשון ובחפירת הבאר הראשונה הנקראת על שמו:ביר שוע.נסע לברון הירש והשיג כסף לקנות משאבה לבאר. היה בין הראשונים של יהודיה (יהוד), לשם נאלצו ללכת בגללמחלות וקדחת בפתח-תקוה.אחר-כך היה בין ראשוני החוזרים, ואחריו הלכו רבים.העלה את הוריו ואחיו ארצה.הנהיג בפתח-תקוה את מנהגי ירושלים, הנוהגים בה עד היום: זמןהדלקת נרות שבת וקבורת המת (שאין מלינים את המת). אליהו גולומב, בספרו "תולדות ההגנה", אומר שיהושע שטמפפר היה השומר העברי הראשון, יצא להגנת המושבה מפני התנפלותהערבים בשבת, כשהוא רכוב על סוסו ורובה בידיו. דאג לפועלים העבריים בפתח-תקוה, למרות שהיה חרד אדוק, ופעלכנגד מנהיגי המושבה שהתנכלו להם.נשלח לחו"ל לאסוף כספים לישוב היהודהי ולפתח-תקוה בפרט. היה הכתב של ארץ ישראל בעיתון ELCINORHC HSIWOJ; שנים-עשרמאמרים שלו פורסמו ונאספו לאחרונה בכתב העת קתדרה (הוצאת ידבן-צבי). יסד את אגודת "פרדס" לשיווק פרי הדר בחו"ל והוביל לכךשהפרדסנות היתה הענף העיקרי של כלכלת המושבה.השתתף ביסוד הסתדרות המורים בכנס היסוד בזכרון יעקב.היה יושב-ראש ועד המושבה, בהנהגת המושבה ובמוסדותיה. נפטר בדמי ימיו, ביום ה' בסיון תרס"ח, והוא בן 56 שניםבלבד.קבור בחלקת ראשונים בבית הקברות בפתח-תקוה, על קברו כתוב;כי המושבה פתח-תקוה זעקה מרה ביום חצבה פה הקברלנפש יקרה, ותישא קינה על בחיר בניה, אחד מראשי חלוצימיסדיה. עמל לשכלולה משנת תרל"ח בו ירה פינתה,עד התרס"ה ביום ה' בסיון שב לאדמתה ירא וחרד, חכםונבון, אשכול הכפר הר' יהושע בה"ר בנימין שטמפפרתנצב"הרעיתו: דייכה לבית רוזנטל. צאצאים: שלמה יצחק - ראש העיר הראשון של פתח-תקוה; שרה בן ציון; אסתר אנגלנדר; רחל רוזין; חנה גלובמן; יהודית סלנט;לאה מנישביץ; רבקה מקלף