מקום בו התמקמו מייסדי פתח תקוה בט"ו באב בשנת תרל"ח, 8 ביולי 1878. המקום נבחר מטעמים ביטחוניים בשל היותו גבוה מעל סביבתו, כהגנה מפני הצפות של נהר הירקון.
בחנוכה תרל"ט, דצמבר 1878, נחרש במקום התלם הראשון באדמת ארץ ישראל לאחר 2000 שנות גלות ובמקום גם נחפרה הבאר הראשונה שפעלה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
במשך הזמן הפכה הכיכר למרכז החיים החברתיים, התרבותיים והכלכליים של המושבה. סביבה נבנו בתי מייסדי המושבה וראשוניה ומבני הציבור. בכיכר היה ביתן התזמורת כינור צינור וסביבו התכנסו תושבי המושבה ואורחיהם בחגים ובמוצאי שבת לשמוע מוסיקה ולבלות.