סיפורו של מקום

במשך עשרות שנים, למן שלהי המאה שעברה ועד מלחמת העולם השנייה, התקיימה התעשייה כמעין "משק עזר" לחקלאות. היא התמחתה במשאבות לפרדסים וייצרה ציוד שניתן היה לעבד באמצעותו תוצרת חקלאית בסיסי. קמח מחיטה, יין מענבים ושמן מזיתים.

את ראשיתה של התעשייה העברית בא"י ניתן לייחס להקמת בית החרושת למתכת שלליאון שטיין, שהקים בפברואר 1988 בשכונת נווה צדק בתל-אביב את ביתהחרושת למתכת שייצר מסננים למשאבות של בארות הפרדסים, פרי המצאתו ופיתוחו.

בשנות ה-40 היתה התעשייה בא"י בעלת משקל נכבד במאמץ המלחמתי הבריטי נגד גרמניה. מלחה"ע השנייה ניתקה את המזרח התיכון ואת הצבא הבריטי ממקורות אספקה וכך הפכה התעשייה העברית לגורם חשוב. בתקופה זו הוקמו כ-500 מפעלים חדשים שהעסיקו 60,000 עובדים יהודיים. המפעלים ייצרו מוצרים בתחום המזון, הטקסטיל, מכשיכי עבודה, תרופות, סכיני גילוח, מכשירי חשמל ויהלומים.

במלחמת העצמאות הפכה התעשייה לחלק מהתהליך המלחמתי. בשנות ה-50 תרמה התעשייה רבות לקליטת העלייה הגדולה ולפיזור האוכלוסייה באמצעות תעסוקה בערי הספר.

מאז תחילת שנות ה-70 התפתחה בישראל התעשייה עתירת הידע. הישגיה של התעשייה עתירת הידע בישראל נבעו מהצירוף של כוח אדם שהינו מהמיומנים בעולם בתעשייה והישיגי מוסדות המחקר בארץ.
להתפתחות תעשייה זו תרמו נכבדות גם צרכי הביטחון המיוחדים של מדינת ישראל.