סיפורו של מקום

הרב פנחס וולף זצ"ל, רבה של קהילת "מקור חיים", נולד בשנת תרל"ה (1875) בעיר קלן שבגרמניה. בצעירותו שימש את אביו, וכבר בגיל צעיר הספיק ללמוד הרבה תורה ואף לרשום חידושיו בה. כדרך כל בני דורו בגרמניה, למד גם בגימנסיה ובתום לימודים אלה עבר לברלין כדי ללמוד בבית המדרש לרבנים מיסודו של מרן הילדסהיימר. במקביל למד באוניברסיטת ברלין שפות שמיות. הוסיף שקידה על שקידתו עד שנאלץ להפסיק מדי פעם בפקודת הרופאים. שם גם ראה את הנזקים שגרמו הריפורמים, ונהיה לאחד הלוחמים הגדולים נגד מגמתם הכפרנית. הוא הושפע מדרך הלימוד של רבותיו, בעיקר הגאון הופמן והגאון ר' אביעזרי אוערבך, רבה של הלברשטט. שם שהה זמן ממושך לצורך לימודיו ונשא את בתו של הרב לאשה. שנה אחת לימד לימודי קודש בבית ספרו של הרב הירש בפרנפורט, ואחרי-כן נתבקש לכהן כרבו של ה"תלמוד תורה" בקלן שנוסד ע"י אביו, שנפטר עוד בעת לימודי רבנו בברלין. כל ימי חייו ראה הרב וולף את תפקידו המרכזי כרב, בהרבצת תורה לקהילתו, וגם כאשר ייסד ואירגן את רבנותו הגדולה על הקהילות באזור הריינוס הצפוני בגרמניה. דאג להעמיד מורים לקהילותיו והזמין רבנים שישמשו יחד אתו כדי להעמיק את לימוד התורה. עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה, החליט להגשים את אהבת א"י, אותה ירש מאביו שהיה המזכיר הראשון לשל חברת ה"פקידים ואמרכלים" ובוני בית החולים "שערי צדק" בירושלים. הרב וולף עלה ארצה, ומשבת פרשת בא בשנת תרצ"ו, המשיך את שיעורי החומש "דיוקים" בשבתות בחברת "מקום חיים" בפתח-תקוה, שם מתקיים השיעור עד היום, בהנהלתו של ממשיך תפקידו הרב אהרון הכהן בייפוס. ביום ד' באלול תשכ"ח, מסר נשמתו לבורא. בתום שנת האבל הוציאה קהילת "מקור חיים" בפתח-תקוה חלק מבירורי ההלכה שלו בספר "בית פנחס" והושלם תרגום ספרו "דיוקים" על חמשת חומשי תורה.