סיפורו של מקום

היה ממוקם ברח' זליג רבינוביץ - רח' בזל.
היקב נבנה ע"י פקידות הברון, כדי לתת פתרון לבעיית הכרמים שנטעו למען 28 המשפחות שקבלו חסות הברון. דרכי ההובלה ליקב בראשון היו קשים, ומרבית היבול הגיע ליקב פגום. מסיבה זו הוחלט על בניית יקב בפ"ת.
הבנייה היתה בשנים 1900-1895. אך עד שנגמר הבניין, הבינו שהכרמים לא יהוו את הגידול החשוב במושבה, ובפקודת הפקידות, מרבית הכרמים נעקרו. היקב נותר ריק, לכן בשנת תרפ"ג, הקימה חברת יק"א מפעל לבושם ומלח לימון. בביהח"ר עבדו 20 פועלים. את המקום קנה זליג רבינוביץ, שהתחיל לייצר במקום ספירט. את הספירט ייצרו מסלק סוכר ומקנה סוכר, שהובא ממצרים ברפסודות. לחומר קראו מילסה. מספר שנים אח"כ, החלו לייצר בביהח"ר שמרים, שעד אז הובאו מאירופה. נסיונו של רבינוביץ נכשל בגידול זה. לכן נסע לוינה, והשקיע ברכישת מכונות חדישות. בשנת תרצ"ד, יצר שמרים שעלו בטיבם על תוצרת החוץ. המתחם כולל מבנה מרכזי בנוי לבני כורכר, ובריכת מים.