הראשון והחשוב ב"הירקונים" היה משה ריינהרד, איכר מחרסון שברוסיה, שהיה נשוא פנים עד כדי כך שערבים שפגשו בו בדרך נשקו את ידו ביראת קודש. הוא הקים לו בית חומר על גדת הירקון, חרש את אדמתו וזרע אותה, התקין מכמורת לדגה למאכל ולמכירה וגם לחלוקה חינם לנזקקים. כשנוכח לדעת שבתבואה לבד אין די לפרנס אותו ואת אשתו, קנה ריינהרד מן הערבים עשרה סוסים דלי-בשר ושלח אותם לרעות בדשא הרענן שעל גדות הנהר, ולאחר חודשים מספר, כשמכר אותם ברווח הגון, לא היה מאושר ממנו.
אחד משכניו של ריינהרד היה יעקב חייל, שנקרא כך משום שאיש לא ידע את שם משפחתו. ידעו רק שבא מרוסיה לירושלים לאחר עשרים וחמש שנות שירות מאונס בצבא הרוסי, ששם המירו את דתו והשיאו לו אשה נוצרייה מבנות הכפר. כששוחרר מהצבא שב יעקב והתגייר, שילח מעליו את אשתו הנוצרייה ועלה לארץ-ישראל. כשנודע לו דבר ההתיישבות בפתח-תקוה, התנחל האיש על גדות הירקון, בנה לו שם בית אבנים גדול ויפה ועבד את אדמתו כאיכר מנוסה, אף-על-פי שכבר היה אז כבן שישים.
"ירקוני" אחר, שאיש לא ידע את שם משפחתו, היה אברהם דוד, שנקרא כך בגין מקצועו ברוסיה: ייצור דודים. כשעלה לארץ-ישראל, ישב אברהם תחילה בירושלים, ואחר-כך התנחל על גדות הירקון, הוא ובתו בת השמונה-עשרה, צ'סיה רחל, שתושבי המושבה קראו לה צ'סיקה. מאחר שידו לא השיגה לבנות צריף עץ, ואף לא אוהל, הקים אברהם את ביתו במערה.
אלתר וינקלר נקרא בירושלים אלתר סייד, על שם אומנותו: סיוד בתים. הוא אחד מהירקונים שהניח אחריו יורשים במושבה. בן חמישים היה כשעלה לארץ-ישראל מעיירה בגליציה, עשר שנים לפני שנוסדה פתח-תקוה. מכיוון שלא מצא עבודה בירושלים ולא רצה לחיות מכספי החלוקה, חזר לגליציה, מכר שם את נחלתו וחזר מייד לארץ-ישראל. באותו הזמן נקנה שטח האדמה הנוסף בפתח-תקוה, ואלתר סייד רכש שם נחלה, התנחל עם בנו אברהם על גדות הירקון, נטה שם אוהל, להגנתו קנה שני אקדחים - אחד לעצמו ואחד לבנו - והחל לעבד את נחלתו. ערביי הסביבה נהגו בו יראת כבוד משום שנראה חסון ותקיף. בהיותו בן שמונים עדיין רכב על סוס בלי אוכף, וגם לעת זקנה היה מצטרף לצעירים בכל מקרה התנפלות של ערבים ונלחם בהם בחירוף נפש. הוא מת בשיבה טובה והובא לקבורה בפתח-תקוה. בצוואתו הוריש וינקלר את ספר התורה שלו למושבה.
יצחק יעקב שוארצברג עלה לארץ-ישראל מפולין. כשהצטרף לירקונים, סירבה משפחתו ללכת אחריו ונשארה ביפו, ולבסוף החליטה לשוב לגולה. באין בררה נאלץ שוארצברג להצטרף אליה, אבל לבו נשבר בגולה והוא מת כעבור זמן קצר. שמשון גוטהילף, שעלה מהונגריה, למד בישיבה הירושלמית המפורסמת של ר' עקיבא יוסף שלזינגר והצטרף לאחדים מחסידיו של שלזינגר שרכשו אדמה בפתח-תקוה והתנחלו על גדות הירקון.
ירקונים אחרים שמעט מאוד ידוע עליהם, הם האחים אבא ומוטל סלנט, יצחק יעקב, מנש שוחט, יהושע גולדשטין, הירש ליב איסר, פנחס שוכמן ושמואל רכטמן.
(מתוך: אריה חשביה, 1998, פ"ת 1878 - 1998, אם ועיר).
