סיפורו של מקום

בחנוכה תרע"ב (1912) נחנך "קלוב הפועלים" (מועדון הפועלים) במימון הקרן הקיימת לישראל. הקלוב, שפעל בדירת ארעי בבית טומושבסקי (בית זרח ברנט) עד להקמת המעונות, מילא תפקיד חשוב בחיי הפועלים והשפעתו חרגה הרחק מתחומי פתח-תקוה. מעונות הפועלים כללו אולם מרווח שהוקצה לקלוב, חדר לספרייה, חדר למטבח ושמונה חדרי מגורים, שבכל אחד מהם אפשר היה לשכן שלושה רווקים. הקלוב שימש מקום מפגש בין פועלים לבין בעלי דעות מנוגדות לדעותיהם.

מתוך: אריה חשביה, 1998, פתח תקוה 1878 - 1998, אם ועיר.